קיה סורנטו הוא אחד מרבי המכר של המותג הקוריאני והשחקן המוצלח של הסגמנט הקרוסאוברים בגודל בינוני. גרסת הדור הרביעי יצאה בתחילת שנת 2020. זהו הדגם הראשון שמוצע על-ידי היבואנים בגרסאות כל כך רבות. הקרוסאובר מצויד בארבעה סוגים של יחידות כוח לבחירה. שתי גרסאות היברידיות, אחת מהן אף מגיעה עם הנעה כפולה, גרסה אחת בעלת מנו
Autoboom נוהג בקרוסאובר הדגל של קיה
AUTOBOOM

Autoboom נוהג בקרוסאובר הדגל של קיה

Autoboom נוהג בקרוסאובר הדגל של קיה

קיה סורנטו הוא אחד מרבי המכר של המותג הקוריאני והשחקן המוצלח של הסגמנט הקרוסאוברים בגודל בינוני. גרסת הדור הרביעי יצאה בתחילת שנת 2020. זהו הדגם הראשון שמוצע על-ידי היבואנים בגרסאות כל כך רבות. הקרוסאובר מצויד בארבעה סוגים של יחידות כוח לבחירה. שתי גרסאות היברידיות, אחת מהן אף מגיעה עם הנעה כפולה, גרסה אחת בעלת מנוע דיזל וגרסה אחת עם מנוע בנזין. בשאר השווקים, הנעה כפולה, שהופכת את הרכב לקרוסאובר, מגיעה בתור אופציה בכל הגרסאות. אנחנו החלטנו לברר את כל הפרטים על הרכב ולוודא את רמת האיכות של סורנטו באופן פרטי. הכירו, Autoboom נוהג בקרוסאובר הדגל של קיה!

לטובת נסיעת מבחן הקטנה קיבלנו גרסה בעלת הנעה קדמית, מנוע בנזין בנפח 2.5 ליטר עם הספק 180 כ''ס, תיבת הילוכים אוטומטית ורמת גימור עשירה. כמובן שרצינו לנסות את הגרסה ההיברידית, אבל היא הייתה מבוקשת עד כדי כך, שלא הייתה במלאי. לכן בחרנו בגרסה בעלת מנוע בנזין, היא קצת פחות יקרה בהשוואה לגרסאות האחרות, המחיר המשוער שלה מתחיל מ-245,302 ש''ח (כולל דמי רישום).

''הטיגריס'' במצב הסטטי

הקרוסאובר הוא גדול, אבל שייך לסגמנט הרכבים בגודל בינוני. אורך המרכב עומד על 4,810 מ''מ, רוחב - 1,900 מ''מ בדיוק, גובה - 1,690 מ''מ. בסיס הגלגלים בגודל 2,815 מ''מ מספק מרווח בתוך תא הנוסעים, דבר המוצהר על-ידי היוצרים בתור "הגדול ביותר בסגמנט". מרווח הגחון, לעומת זאת, הוא לא גדול במיוחד ועומד על 176 מ''מ. המראה החיצוני של הרכב הוא רגוע: הצורה הקלאסית המאופקת והרגועה של המרכב לא מנסה להשלות אף אחד ולהראות גדולה יותר ממה שהיא באמת. כלומר, אתם מיד תרגישו את המימדים של הרכב, וזה ללא ספק עוזר ''להתחבר'.

עבור נהג בעל ניסיון רב של כמה עשרות שנים (המחבר של הכתבה צבר ניסיון של כעשרים שנים) לא פשוט למצוא משהו יפה ברכבים החדשים. הדבר נובע מהתפיסה של הדור המבוגר שנבנתה בעידן הזהב של תעשיית הרכב, שהשקיעה בעיצוב, חיפשה פתרונות חדשים והציגה בפני הקהל הרחב רכבים עם מראה חיצוני מגוון בשפע של תצורות מרכב. לא הייתה חדגוניות כזאת כמו היום - קרוסאוברים בכל הסגמנטים. לכן לעתים רחוקות אפשר לשמוע מהנהגים הותיקים משפטים כמו "איזה רכב יפה" אלא אם כן מדובר ברכבים מסגמנט הפרימיום ומעלה.

לאורך כל שנות קיומה, קיה סורנטו, שבהתחלה הייתה רכב שטח, השתייכה לרכבים מפלח המחירים הבינוני, שבו לפי ההגדרה אי-אפשר לצפות לרכבים יוקרתיים. אם הרכב לא מכוער מדי, זה כבר טוב. סורנטו אינו רק "לא מכוער", הוא קיבל מראה חיצוני נאה וסגנון המתאים לתפיסה: מכובד ובטיחותי כבר ממבט הראשון. "אני לא אאכזב אותך" - משדר לנו המראה החיצוני החטוב והחזק שלו. הרכב פונה לבעליו בגובה העיניים, כשותפים שווים, הוא בטוח בעצמו, זה האופי שלו. הפתרון העיצובי של "אף הטיגריס" הוא אחד מהמאפיינים של הבחור החזק. באופן כללי, הרכב כולו דומה לטיגריס - גדול, אך לא בהגזמה, מרוכז "ושרירי", עם תא נוסעים מרווח ונעים, שנראה יקר. ההגה הוא סיפור נפלא נוסף: אוחזים בו ומעת לעת אף "משפשפים'' באצבעות מרוב התענוג.

"הטיגריס" בתנועה

אז יצאנו לדרך. בתור נוסע אתה מרגיש טוב, אין שום חסרונות לרכב, אין מה להגיד. המושבים, התנהגות הכביש, עבודת המתלים בכביש ובשטח הם טובים ורמת בידוד הרעשים היא מצוינת. התמונה משתנה כאשר עוברים לתפקיד הנהג. הדינמיקה ממשיכה לרצות: 180 כ"ס שהופקו מהמנוע בנפח 2.5 ליטר בזכות הזרקת דלק ישירה בלבד הם 180 כ"ס אמיתיים. אין מה להשוות להספק החלש שמופק כתוצאה ממאמץ יתר ממנוע קטן וחלש, על חשבון המשאב וכוח המשיכה. תחת מכסה המנוע של סורנטו 2.5 החדש מתקיימים להם "סוסים בריאים ואמיתיים" - רוויים, חזקים וגדולים. העבודה שלהם מחממת את הלב של כל מי שרגיל למצב הפעולה שכזה של "העדר" שלו. התנהגות הכביש מספקת בטיחות ואף תחושת עליונות.

סורנטו המיועדת לישראל מגיעה עם מגוון מלא של יחידות כוח: בנזין, דיזל, היברידית והיברידית נטענת. אמנם, ההספק שלהן הוא די זהה: נע בין 180 לבין 202 כ"ס.

חשוב
קיה. מנוע.

תיבת 6 ההילוכים האוטומטית תוכננה כדי לנסוע מהר ולא לחנוק את המנוע בסל"ד הגבוה: ההילוכים שלה הם די ארוכים ומספקים את החסכוניות. צריכת הדלק בנסיעה בכביש עומדת על 6,8 ליטר ל-100 ק''מ בלבד, בנסיעה בתוך העיר - 8.5 ליטר ל-100 ק"מ. המדד הוא נמוך מהמצופה מרכב כזה גדול.

רמת השליטה של הדגם היא טיפוסית לקרוסאוברים: רכב שטח שניסה להגיע לרמת השליטה של רכבי נוסעים אך לא הצליח. הרכב מורכב על בסיס אותה פלטפורמה כמו זו של רכב נוסעים אופטימה, אבל הגובה והמשקל הם הקובעים. ההתרשמות מרמת השליטה מתקבלת מהתנהגות הרכב בפניות חדות, במעבר של מכשולים במהירוית גבוהה. בנסיעה בכביש איכותי בתוך העיר כולם שווים. בנסיעה בכביש אספלט מחוץ לעיר עם פניות עדינות בעלות חדות בינונית, כבר ברור מי הוא מי. בתנאים כאלה סורנטו הוא לא רע בכלל, למרות שבאמצעות המתלים העצמאיים - מסוג מק'פרסון מלפנים ורב-חיבוריים אחוריים - היה אפשר לספק רמת שליטה גבוהה יותר.

קיה. מרכב, צורה.
בנוסף ליחידות כוח שונות, סורנטו הגיע עם צבעים שונים של המרכב.

עוד דבר: יש הרגשה שהמתלים הם לא מספיק עוצמתיים. הדגם מסתדר טוב במעבר מכשולים קטנים ובינוניים ואף מצוין במעבר של מכשולים ארוכים ושטוחים. אבל תא הנוסעים המכובד משדר רמת נוחות גבוהה יותר. בהתחשבות במחיר המכובד של הרכב, כדאי לקרוא את הביקורות של הבעלים לגבי רמת האמינות ולברר מה המחיר של התחזוקה. לא שאלנו את השאלות הללו במסגרת המבחן, הייתה לנו מטרה אחת: האם כדאי להכיר מקרוב את ה"טיגריס" הקוריאני. פסק הדין חד המשמעי הוא כן, כדאי, המבחן עבר בהצלחה!

באיזה קרוסאובר של קיה הייתם בוחרים?
6 קולות