מחכים למכונית חשמלית המונית
סדאן Quant 48Volt היא מכונית חשמלית ייחודית, כי אין צורך להטעין אותה והיא מסוגלת לנסוע 1000 ק"מ בטעינה אחת - הפיתוח של nanoFlowcell והמנהל הטכני מעורר ההשראה שלה Nunzio la Vecchia. המכונית "הירוקה" החדשה משתמשת בנוזל-אלקטרוליט ביו-יוני מיוחד, שעלותו לא תעלה על 10 סנט לליטר. הרכיב הידידותי לסביבה משמש כזרז לתגובה המתרחשת בתוך מחולל מלח. את הנוזל ניתן להטעין משקע חשמלי לשחזור אלקטרוליטים, או פשוט לנקז ולהחליף את הנוזל באחד חדש, שכבר טעון.
הרעיון
המאפיין המרכזי של כל Quant הוא סוללות זרימה המייצרות החשמל בעת העברת נוזלים יוניים משני צידי הממברנה להמרת יונים. טכנולוגיה זו סיפקה לקוואנט האחרון טווח נסיעה של מעל 1,000 ק"מ בתדלוק אחד. תאי הדלק החדשים משתמשים בשני נוזלים מיוננים כחומרים פעילים: אחד עם מטען חיובי, השני עם מטען שלילי. בסוללה שניהם נשאבים משני צידי הממברנה להמרת יונים. הם מגיבים ללא מגע ישיר ומייצרים זרם חשמלי. האנרגיה נאגרת במאגר הביניים בקבלי על, משם היא עוברת למנועי החשמל.
הרעיון הוא בעצם פשוט נפלא: טעינה משקע חשמלי, שחזור אלקטרוליטים או החלפת נוזל לאחד חדש, שכבר טעון. ההרכב הסודי של אלקטרוליט הוא היתרון העיקרי של מכוניות Quant: צפיפות האנרגיה מגיעה ל- 600 וואט/ שעה/ קילוגרם, בעוד שלסוללות ליתיום-יון יש כ-200 וואט/ שעה/ קילוגרם. יתר על כן, על פי היזמים, הנוזל "המשומש" אינו מזיק למערכת הביוב הרגילה.
על פי התוכנית של nanoFlowcell, המכוניות החשמליות שלה אמורות לקבל תדלוק בתחנות הדומות לתחנות דלק. רק שיהיו להם שני צינורות מקבילים (כיום התדלוק הוא נפרד). בשונה מגרסאות האחרות של הסוללות, בפיתוח זה הנוזלים המשומשים מתאדים, לדברי החברה, ללא כל פגיעה בסביבה. אמנם תיאורטית ניתן לשמור אותם ברכב ולאחר מכן לשחזר, אמנם זה ידרוש מיכלים נוספים.
ההיסטוריה של קוואנט
לראשונה מכונית סדאן החדשה Quant 48Volt הוצגה בתערוכת הרכב בז'נבה 2017. אמנם הסיפור עם מכוניות החשמליות יוצאות הדופן של Quant הוא די ישן. בשנת 2009 הממציא השוויצרי ננציו לה וקיה הציע לחברת Koenigsegg את הפרויקט שלו של סדאן-העל החשמלית עם סוללות שניתנות לשחזור. אולם הפרויקט נדחה. לאחר מכן הוא הקים חברה משלו nanoFlowcell, מצא משקיעים וב-2014 הראה את המכונית החשמלית Quant e-Limousine (אורך 5,257 מ"מ, בסיס גלגלים 3,198 מ"מ). בחלק האחורי ומתחת לרצפת הרכב הותקנו שני מיכלים בסך 100 ליטר, משקל כולל של המכונית היה 2,300 ק"ג וטווח הנסיעה בעומסים בינוניים - 400-500 ק"מ. התפוקה של ארבעה המנועים החשמליים היא 653 כ"ס, ההאצה ל-100 קמ"ש רק 2.8 שניות! בשנים שלאחר מכן, הלימוזינה האלקטרונית עברה מספר שדרוגים, ובנוסף, הופיעה האצ'בק קוונטינו הקומפקטית.
קוונטינו היא מכונית ספורט עירונית חשמלית עם קו גג נמוך, פריסת מושבים 2+2, עם אורך מרכב בסך 3,910 מ"מ, בסיס גלגלים בסך 3,198 מ"מ ומשקל עם אבזור בסך 1,420 ק"ג. ברכב זה Nunzio la Vecchia נהג בעצמו ללא הפסקה במשך 14 שעות, ולאחר מכן הוא הפסיק את הניסוי עקב עייפות. עם כל זה, במכונית נשאר עוד 78% ממאגר האנרגיה! עם זאת, הוא עד היום לא הצליח לארגן את הייצור הסדרתי של קוונטינו. למרות העובדה כי עתודת הכוח המוצהרת של קוונטינו בטעינה אחת היה מעל 1000 ק"מ! וצריכת האנרגיה הממוצעת של המכונית הקטנטנה היא 12-14 קוט"ש ל-100 ק"מ. בחישוב קל, שני מיכלים עם נוזלים יוניים (159 ליטר כל אחד) מקבילים לסוללה סטנדרטית עם קיבולת בסך כ-140 קוט"ש. גם טסלה מודל S לא חלמה על דבר כזה (יש לה "רק" 90 קוט"ש), שלא לדבר על בולט של שברולט (60 קוט"ש) וניסאן ליף המשופרת (30 קוט"ש).
Quant 48V
פיתוח חדשני נוסף הבא בתור הוא סדאן עם הנעה כפולה באורך של 5.2 מטר ומסה של 2.3 טון. הוא מסוגל להאיץ מ-0 ל-100 קמ"ש ב-2.4 שניות ולהגיע למהירות בסך 300 קמ"ש (מוגבלת באלקטרוניקה). אבל הכי חשוב - Quant 48Volt החדשה, מצוידת בשני מיכלים עם אלקטרוליט בנפח כולל של 500 ליטר המאפשרים לעבור 1,000 ק"מ ללא טעינה. כל ציר של הדגם החדש מניעים שני מנועים חשמליים, אבל כוח מקסימלי של כל אחד מהם מופחת מ-272 ל-190.5 כ"ס. ההספק הכולל הוא מרשים: 762 כ"ס! שלא כמו רוב כלי הרכב החשמליים, בתיבת ההילוכים שלו מותקנים רדוקטורים דו-שלביים אוטומטיים (מלפנים ומאחור).
תכונה מיוחדת של הגרסה החדשה, כשמה כן היא, היא מערכת חשמל הפועלת עם מתח של 48 וולט בלבד.
התכונה הייחודית של הגרסה החדשה, הנובעת משמה, היא מערכת חשמל שעובדת עם מתח של 48 וולט בלבד. לשם השוואה: המתח בטסלה הוא כ-400 וולט, ולקוואנט הקודם היה מתח עבודה של 700 וולט. הפחתה משמעותית כזו במתח מפחיתה את הסיכון מהתחשמלות, לרבות במהלך תיקון ותחזוקה. בנוסף, הרכיבים של מערכת החשמל המיועדים למתח נמוך, זולים משמעותית מאשר הרכיבים למתח גבוה. ההעמדה לתקן של מכונית כזו פשוטה יותר גם היא, כי יש דרישות מופחתות לבטיחות האש ולבטיחות החשמלית. אבל עבור המעבר מ-700 ל-48 וולט היה צורך להתקין שישה (!) תאי דלק במקום אחד, לפתח עבורם ממברנות חדשות עם שטח פנים מוגבר וחיווט אחר.
הנוזל היוני שנמצא בשימוש בקוואנט 48 וולט (הרכבו אינו נחשף, אך מוזכר כי זו תמיסת מלחים מינרליים ואורגניים) הוא בעל מקדם צפיפות אנרגיה בסך למעלה מ-600 וואט/שעה לליטר. לשם ההשוואה, סוללות ליתיום-יון - 250-500 , סולר - 10,000. הנוזל מסופק משני מיכלים של 200 ליטר כל אחד לשישה תאיי חילופי יונים, המספקים יחד למערכת כולה עתודת אנרגיה של כ-300 קוט"ש. תא אחד כזה מייצר זרם גבוה עד 1,500 אמפר. ומאחר שהתאים החדשים בעלי ההספק משתנה, אין כאן כבר צורך באוגרי אנרגיה, קבלי על, מה שהפחית את המסה של הרכב.
בדרך לקידמה
למרבה הצער, עד כה המכונית החשמלית החדשנית האולטרה מודרנית הזו לא נכנסה לייצור המוני. וזאת למרות העובדה שהיא עומדת בדרישות התקן האירופאיות ב-90%-95%. ולמרות העובדה כי העלות של נוזל "הסוללה" בייצור התעשייתי שלה יהיה פחות מ 10 יורו סנט לליטר. כלומר, קצת יותר מ-3 יורו לכל 100 ק"מ של הדרך (קצת יותר מ 30 יורו לכל 1000 ק"מ)! לדברי המפתחים, הסוללות החדשות יתנו תנופה חדשה למכוניות החשמליות, אשר יכולות להיות קלות לתפעול כמו מכוניות רגילות. אז מה הבעיה? בעיה קטנה - יש צורך ליצור תשתית ייחודית: להקים ייצור של אלקטרוליט "הסודי", לבנות רשת של תחנות דלק נפרדות. עד כה בעיה זו לא נפתרה. אבל אנחנו (יחד עם La Vecchia) לא מתייאשים - אנחנו מחכים, מאמינים ומקווים שלא ניתן לעצור את ההתקדמות.