מוריס מינור בישראל

מוריס מיינור — מכונית נוסעים קומפקטית עם שתי דלתות, שיוצרה בגרסאות סדאן וקבריולה בין השנים 1948 ל־1971. מאוחר יותר נוספו גרסאות עם ארבע דלתות, דגם Traveller ואפילו גרסת ואן. הדור השני יוצר בין 1952 ל־1956, וב־1956 הושקה גרסה חדשה בשם Morris Minor 1000, שהייתה מצוידת בטכנולוגיות מתקדמות לזמנה. המוריס מיינור הוצג לראשונה לציבור ב־27 באוקטובר 1948 בתערוכת הרכב באירלס קורט. על פיתוחו היה אחראי מהנדס הרכב המפורסם אלק איסיגוניס, שלימים עיצב גם את המיני. עמד בפניו אתגר מורכב: לדחוס כמה שיותר מקום שימושי לנוסעים בתוך מרכב קטן — והוא עשה זאת בהצלחה רבה. המכונית הסדרתית הייתה כה מוצלחת, עד שהפכה לפופולרית מאוד. המוריס מיינור הראשון צויד במנוע בנפח 918 סמ"ק עם הספק של 27 כוחות סוס בלבד, שהגיע למהירות מרבית של 103 קמ"ש. אך היתרון הבולט ביותר שלו היה צריכת דלק חסכונית במיוחד: רק 4.5 ליטר ל־64 ק"מ (או 40 מייל לגאלון). בתקופה הקשה של השנים שלאחר המלחמה, החיסכון הזה התקבל בברכה על ידי הקונים. לכן אין זה מפתיע שהמוריס מיינור הפך לרכב הבריטי הראשון שחצה את רף מיליון היחידות הנמכרות כבר ב־1961. עד 1970 יוצרו למעלה מ־1.3 מיליון רכבים. יתרה מכך, הוא עדיין פופולרי בצורה מפתיעה: כיום ניתן למצוא כ־15,000 רכבים כאלה שעדיין נוסעים בכבישי בריטניה. כיום הרכב הנדיר הזה שווה הרבה יותר ממה שהיה שווה אז.