Autocars. סוסיתא וסברה. ההיסטוריה של הרכב הישראלי הראשון
Autocars Co. Ltd – יצרנית הרכב הראשונה בישראל, ייצרה מכוניות ספורט תחת המותג Sabra, וכן סטיישנים, סדאנים וטנדרים תחת המותג Sussita. החברה, שנוסדה בשנת 1957, קשורה קשר הדוק ליצחק שובינסקי – יוזם הרעיון, מקור ההשראה של הפרויקטים, ולמעשה "אבי" תעשיית הרכב הישראלית.
כיום מעטים זוכרים שבשנותיה הראשונות, ישראל ניסתה לפתח תעשיית רכב אזרחית – לא צבאית בלבד. יתרה מזאת – מכוניות הספורט שלנו, Sabra, זכו להערכה בארה"ב ובאירופה, ואף נוצרו עבורן מועדוני מעריצים. לתקופה קצרה אך חשובה, האמינו הישראלים שיוכלו להתחרות בתעשיית הרכב העולמית.
ראוי לציין כי המכוניות שייצרנו תמיד יצאו נדירות ואקזוטיות. עם זאת, מועדוני מעריצים של Sabra אכן קיימים בארה"ב, שווייץ ובלגיה. ויש כמה רכבים כאלה באוספים של מיליונרים.
זה היה חלום לאומי גדול – לא לקנות מכוניות יקרות מחו"ל ולשלם הון עתק (אגב, כבר אז היו מכסים גבוהים), אלא לספק לאזרחים רכבים זולים מייצור מקומי. כך, באמצע שנות ה-50, הוקמה חברת Autocars, שהחלה כמפעל קטן בחיפה, והפכה למפעל גדול בפרברי טירת כרמל.
למעשה, הרכב היהודי הראשון הורכב כבר בשנת 1935. זה היה ה-Standard Karmel, שיוצר לפי רישיון בריטי של Austin-Rover. אך לאחר ייצור של כעשרים מכוניות, החברה פשטה את הרגל.
ההתחלה: E. Ilin Industries
בשנת 1951, שלוש שנים לאחר הקמת מדינת ישראל, הקים המהנדס אפרים אילין את חברת E. Ilin Industries (Kaiser Frazer Israel Ltd. או Kfris), שקיבלה רישיונות להרכבת רכבי נוסעים מסוג Manhattan Delux ו-Henry J, Renault Dauphine, Studebaker Lark ו-Willys Jeep לשימוש צבאי ומשטרתי. בזכות חוזים ממשלתיים הושג ייצור בקנה מידה סביר, והג'יפים הורכבו בישראל ושירתו בצה"ל במשך שנים – במבצע סיני 1956, במלחמת ששת הימים 1967 ובמלחמת יום הכיפורים 1973. בשנת 1952 רכש אילין רישיון מרנו לייצור רכבי Hino Contessa, אך החברה לא שרדה זמן רב – ובשנת 1969 מכר את העסק ואת כל הרישיונות ל-Autocars, שהוקמה על ידי היזם יצחק שובינסקי והמהנדס לדיסלאב שנלר.
Autocars
Autocars, שהוקמה בשנת 1957, הלכה בדרך עצמאית. סדנה קטנה בחיפה החלה להרכיב רכבי Reliant תלת-גלגליים ממכלולים בריטיים. המכוניות הספורטיביות יועדו לשוק האמריקאי. כיום הן נחשבות לנדירות מאוד, אפילו במוזיאונים. על חוסר היציבות שלהן נוצרו אגדות. לדוגמה, בסדרה הקומית "מיסטר בין", רואן אטקינסון התעמת לעיתים קרובות עם Reliant Regal Supervan כחול, שנפל הצידה או התנגש בעמוד…
איפת אשכנזי, אוצרת מוזיאון העיר חיפה ומארגנת תערוכת סוסיתא, טוענת ש"אפשר לספר את סיפור Autocars בשתי דרכים. אפשר לראות בשובינסקי נוכל, ואפשר לראות בו אדם בעל חזון עם חלום לייצר רכב ישראלי". נשתדל לספר את הסיפור בצורה אובייקטיבית.
בתחילת שנות ה-60, יצרני רכב עולמיים החרימו את ישראל במסגרת חרם ערבי, מחשש לאבד לקוחות במדינות ערב. הדבר חייב את ישראל לפתח רכב עצמאי, המתאים ליכולת הייצור המקומית.
שובינסקי, שחלם לייצר רכב ישראלי זול עבור אזרחי המדינה, פנה ל-Reliant עם רעיון לפתח דגם ארבע גלגלים.
זה היה סטיישן דו-דלתות פשוט, אך עם ארבעה גלגלים. המרכב הורכב בישראל מפיברגלס – בשל מחסור במתכת והצורך בהשקעות עתק להקמת תעשיית מתכת. רכיבים נקנו מ-Ford, המנועים – מ-Triumph ו-Reliant. כך נולד הרכב הראשון מתוצרת ישראל – סוסיתא. חברת Autocars הפכה למותג רכב לכל דבר.
יוחאי שינר, מומחה להיסטוריה של תעשיית הרכב הישראלית, טוען שלמרות ה"רומנטיקה" שהייתה בפרויקט, פעילותו של שובינסקי הייתה למעשה סוג של התחמקות ממסים: "בסוף שנות ה-50, מס על רכב מיובא עמד על 250%, אך Autocars שילמה רק 35% על חלקים מיובאים". שובינסקי הבטיח להרחיב את הייצור המקומי – והאמינו לו (ספוילר: זה לא קרה).
Sussita
שם הרכב הישראלי הראשון נבחר בתחרות עממית. Autocars הכריזה על תחרות, הפרס – 500 לירות ישראליות (המטבע שקדם לשקל). למשרדי החברה הגיעו מאות מכתבים ויותר מ-2000 איש הציעו שמות.
יוסף שוו, סטודנט, קיבל השראה מהיסטוריה מקומית: "חשבתי מיד על שמות של אתרים בישראל. רכב ישראלי צריך להיקרא על שם מקום ישראלי. סוסיתא – עיר קדומה ממזרח לכנרת – זה בדיוק מתאים". המילה "סוסיתא" מכילה את המילה "סוס", וגם ביוונית – Hippos – משמעותה סוס. יוסף השתמש בכסף מהפרס כדי לקנות סוסיתא, מה גם ש-Autocars העניקה לו הנחה משמעותית.
המרכב הראשון של סוסיתא חובר לשלדה באמצעות שלד עץ, והרצפה הייתה חלקית מעץ דיקט. בישראל נפוצה אגדה על גמלים שנהגו ללעוס את הפיברגלס, מה שהסביר את חסרונם של חלקי מרכב רבים. אך מדובר במיתוס – המכוניות התפרקו גם בלי עזרת גמלים.
למרות שהרכב היה פרימיטיבי, מכוער, שברירי ויקר יחסית, מנועי Triumph ורכיבים פשוטים הקלו על התחזוקה, מה שהפך את סוסיתא לעמידה יחסית. נוחות הנסיעה הייתה מינימלית – בלי מזגן, בלי הגה כוח, מושבים נוחים הופיעו רק בשנות ה-70.
בשנת 1967 עלתה סוסיתא 12 כ-10,970 לירות ישראליות – כ-1,000 יותר מ-Hino Contessa 1300, שיוצר גם הוא בישראל. לעומתם, רכבים אירופיים עלו לפחות 30% יותר: Vauxhall Viva – כ-14,350 לירות, Fiat 124 – כ-15,960.
Sabra
בשנת 1960, שובינסקי חיפש רעיונות חדשים בתערוכה באנגליה, וראה את אב הטיפוס של רודסטר הספורט Ashley 1172. הוא הציע לשותפים הבריטיים לייצר מרכב דומה מפיברגלס על שלדה אחרת. השילדה נרכשה מהמהנדס לסלי בלמי. מנועים סופקו על ידי Ford. Reliant הסכימה להרכיב את הכל – בתנאי שהדגם ייצא בשם Reliant Sabre.
המכונית תוכננה תוך 9 חודשים על ידי מהנדסים שהתמחו ברכבים תלת-גלגליים. מלפנים היו "ניבים" ענקיים במקום פגוש. נוסף על רודסטר דו-מושבי, הוצע גם קופה עם בליטה עיצובית מעל השמשה האחורית.
המנוע מוקם בין הסרנים, מה שסייע באיזון המשקל, וחובר לתיבת הילוכים ידנית ZF עם 4 הילוכים סינכרוניים. המתלים היו לא שגרתיים: מתלה עצמאי עם קפיצים וזרועות אורך מלפנים, ומתלה תלוי עם קורה אחורית וקפיצים מאחור. בלמים קדמיים היו דיסקיים, ואחוריים – תוף. המהירות המרבית – 160 קמ"ש, אך ברגע שהגיעה לכך – הרכב איבד אחיזה.
בישראל נקראה המכונית Sabra – מילה שמשמעותה גם צבר וגם יליד הארץ. שובינסקי הציג את המכונית בתערוכה בניו יורק בשנת 1961. הרכב הוצג כ"רכב הספורט הראשון מישראל", אך בפועל – יוצר ברובו באנגליה. רק מאוחר יותר יוצרו בישראל. בארץ נותרה כמעט אנונימית במשך שנים.
הביצועים של Sabra לא הרשימו, גם לא המחיר, האיכות או היוקרה. עם זאת, בהמשך הופיעו גם סדאנים מדגמי Sabra Carmel ו-Sabra Gilboa.
הערך של Sabra עלה רק בשנים האחרונות – בעיקר בזכות נדירותה. מתוך 379 יחידות שיוצרו, לא כולן שרדו. במוזיאון רכב באתונה, בין Bugatti ל-Maserati, מוצגת Sabra Sport – תוצר של Autocars. ישראלים המבקרים במקום מתרגשים לראות רכב תוצרת ישראל בין אגדות עולם הרכב.
הרכב הראשון והאחרון
חברת Autocars חוותה עליות ומורדות. אך לא רק בגלל רמאות של אנשי עסקים. רוב הייצור יועד לייצוא, לא הושלמה הקמת קווי ייצור מלאים בישראל, ולא פותח דגם עצמאי לחלוטין.
יוחאי שינר, יועץ מדעי לתערוכה, טוען ל"חוסר תמיכה ממשלתית" ולחוסר "ידע מקצועי". אבי וייסבליי, יוצר הסרט התיעודי "סוסיתא", מזכיר גם את שביתות העובדים בטירת כרמל ואת פגיעת קריסת תעשיית הרכב הישראלית.
בתחילת שנות ה-70 הגישה Autocars בקשת פשיטת רגל. השליטה עברה לקבוצת Rom Karmel Industries, שלא האריכה ימים. הרכב הישראלי האחרון ירד מפס הייצור בשנת 1981. מותג הרכב הראשון בישראל היה גם האחרון.