- אולגה קוקורינה
- תרגום פינקלשטיין קובי
- Ru En Fr
רכב שטח ניסאן טראנו. כובש שטח לשעבר
משנת 1985 עד 2005, יוצרו רכבי שטח בגודל בינוני תחת השם Terrano. המכונית שווקה בשוק יפני ואירופי והיו שני דורות של הרכב ב-20 שנה אלה. היו לו ביצועים מצוינים בשטח והרכב היה פופולרי בקרב חובבי טיולי השטח ברחבי העולם. החל מהדור השלישי של 2014, ניסאן טראנו הנוכחי הוא קרוסאובר עירוני רגיל שירש מהפאר הקודם רק הנעה כפולה ומבנה חזק יחסית של המרכב (ללא המסגרת).
דור ראשון
טראנו הראשון הופיע ב-1986 בגרסת 3 דלתות - הייתה אופנה כזאת באותם ימים. הרכבתו בוצעה הן ביפן, במפעל ניסאן באזור קיוסו והן בארה"ב, שם הוא כונה ניסאן פאת'פיינדר. המכונית הוצעה לראשונה רק עם מנוע דיזל בנפח 2.7 ליטר (TD27 מהאמינים בעולם); תיבות ההילוכים היו מכניות ואוטומטיות. המתלה הקדמי של רכב השטח היה עצמאי, על מוטות כפולים, מתלה אחורי היה תלוי. המכונית יוצרה עם הנעה אחורית ועם הנעה כפולה: מערך הנעה כפולה עם דיפרנציאל עם 2 הילוכים ונעילת דיפרנציאל אחורי סיפקה כושר עבירות טובה בשטח.
מאפיין אופייני של טראנו 5 דלתות הוא היעדר ידיות מסורתיות לדלתות האחוריות
בשנת 1990 יצאה מכונית 5 דלתות, אך היא הייתה באורך זהה למכונית 3 דלתות. מאפיין אופייני לטראנו 5 דלתות הוא היעדר ידיות דלת אחוריות מסורתיות: זה נעשה בכוונה, דגם 5 דלתות לא היה אמור לבלוט מדי ביחס לדגם 3 דלתות. תכונה זו הועברה גם ל-Pathfinder. על בסיס שלדה משותפת לכל הדגמים אשר במקור תוכננה להתקנת מרכבי נוסעים וטנדרים בעלי כושר העמסה של עד טון. בטנדרים המבוססים על הדור הזה של טראנו היו 2 או 4 מושבים. והם נמכרו תחת שמות שונים - ניסאן דאטסון או ניסאן פיקאפ - בהתאם לשוק. אך הדבר העיקרי הוא שבשנת 1990 הופיע מנוע בנזין V עם 6 צילינדרים בנפח 3 ליטר וגרסת טורבו TD27T. במקביל, הדגם עוצב מחדש: גריל הרדיאטור עודכן, הופיעו כמה שינויים בתא הנוסעים.
דור שני
כדי לפתח את העיצוב של הדור השני של טראנו, ניסאן פנתה לסטודיו העיצוב האיטלקי I.DE.A Institute (המכון לפיתוח הנדסת רכב). כתוצאה התקבל רכב שטח נחמד שנראה שונה לחלוטין וירש רק כמה תכונות מקודמו: למשל גריל עם שלושה פסים אופקיים. הדגם שרד שלוש עשרה שנה כמעט ללא שינויים, מה שמעיד על הפיתוח מוצלח במקור. בעקבות ההסכם עם פורד אירופה, טראנו נמכר תחת השם פורד מאבריק, ובשוק הביתי היפני נמכר תחת השם ניסאן מיסטרל. המכונית איבדה את המסגרת הקודמת שלה.
בדור השני החליטה ניסאן להוסיף קורטוב של סגנון ספורטיבי לטראנו. לוח המחוונים קיבל מראה ספורטיבי יותר, במספר גרסאות הותקנו מושבי רקארו, והביצועים המכניים שופרו. המתלים העצמאיים הקדמיים השתנו ל-MacPherson, (החלק האחורי נשאר זהה). המכונית צוידה במנועי טורבו-דיזל בנפח 2.7 ו-3.2 ליטר ובמנוע בנזין בנפח 3 ליטר; בגרסאות הבכירות - מנוע 3.3 ליטר SOHC חזק בצורת V עם 6 צילינדרים. בשנת 1996 יצא הדגם Terrano Regulus, שהיה בעל אבזור יוקרתי יותר וצבעי מרכב עזים יותר. למעשה, הדגם היה אבטיפוס למותג אינפיניטי.
ניסאן טראנו זכה בראלי גרנדה-דקאר בקטגוריה דיזל DI
הדור השני של ניסאן טראנו עבר יותר ממודרניזציה אחת, אך הבולטת ביותר התרחשה ב-1999. המכונית קיבלה מראה מעודכן ותאורה יעילה יותר. באותה שנה ניסאן טראנו זכה בראלי גרנדה-דקאר בקטגוריה דיזל DI. ב- 2006 הושלם ייצור הדור השני של הטראנו ושכעבור שנתיים הוחלף בניסאן פאת'פיינדר אשר נמכר בכל השווקים בשם יחיד.
דור שלישי
הדור השלישי של ניסאן טראנו הופיע רק ב-2013. התאגיד רנו-ניסאן הציג דגם דומה מאוד בשמות שונים: רנו דאסטר וניסאן טראנו, אבל שניהם מיועדים לשווקים במדינות המתפתחות. טראנו החדש הפך לקרוסאובר עירוני רגיל עם הנעה קדמית, נטול מסגרת, עם מתלה קדמי עצמאי (בכל הגרסאות) ומתלה רב קישורי (ברכבים עם הנעה כפולה) או מוט פיתול חצי תלוי (בגרסאות ללא הנעה כפולה).
המכונית מצוידת במנועים בנפח 1.5 ליטר (דיזל, 90 כ"ס), 1.6 ו-2 (בנזין, 114 ו-143 כ"ס בהתאמה), תיבה אוטומטית 4 הילוכים או תיבה ידנית 5 הילוכים. מערכת ההנעה 4×4 מנתחת באופן רציף את מידת ההחלקה ומחלקת מחדש את המומנט באופן מיידי בין הסרנים, ומבטיחה אחיזת משטח מרבית. זוויות גישה, עבירות אופקית והנטישה במכונית הן 28.5°, 23° ו-33.3°, בהתאמה .
טראנו החדש הפך לקרוסאובר עירוני רגיל עם הנעה קדמית
בשונה מדגם מקביל רנו/דאצ'יה דאסטר, ניסאן טראנו החדשה מגיעה עם מתלים קשיחים יותר, חומרי גימור פנים איכותיים יותר וכמובן, מראה חיצוני בסגנון ניסאן. המכונית מספקת תא מטען בסך 408 ליטר בגרסאות בעלות הנעה כפולה ו-475 ליטר בגרסה עם הנעה קדמית. עם קיפול המושבים האחוריים, תא האחסון בקרוסאובר עם הנעה הקדמית גדל ל-1636 ליטר.
פרט מעניין - רנו דאסטר (שנמכרת בישראל תחת המותג דאצ'יה) התקדמה לדור חדש כבר ב-2017, בעוד שניסאן טראנו נשאר באותו דור שלישי, אך מאידך עבר פעמים רבות עיצוב מחדש.
עיצובים מחדש
בשנת 2016 בוצע העדכון הגדול הראשון של ניסאן טראנו שהשפיע על תיבת ההילוכים, תא הנוסעים והאבזור. מכוניות עם מנוע 2 ליטר קיבלו תיבת הילוכים אוטומטית חדשה ותיבת 6 הילוכים ידנית חדשה. בלוח המכשירים הופיעו מחוונים להעברת ההילוכים, טמפרטורת הסביבה ואופציית נהיגה ידידותית לסביבה. גם מיקום המכשירים בקונסולה המרכזית של המכונית השתנה. בשנת 2017, Terrano עודכן שוב וקיבל אפשרויות נוספות ותא הנוסעים חדש.
ניסאן סיפקה עדכון נוסף לקרוסאובר שלה ב- 2018. השינויים העיקריים היו בגרסת Elegance Plus: צג מערכת המולטימדיה בגודל 7 אינץ' עם ניווט ומצלמה אחורית בהשאלה מדגם בכיר Tekna. ברמת הגימור קומפורט שונו חומרי גימור בתא הנוסעים ובגרסת ה-Elegance הוצגו גלגלי סגסוגת קלה חדשים בגודל 16''. הופיע צבע חדש בכל הגרסאות - חום מטאלי. בשנת 2019 רמות הגימור הבכירות Elegance Plus ו-Tekna עודכנו שוב עם Apple CarPlay ו-Android Auto, בעוד המסכים הרגילים של מערכת המולטימדיה Nissan Connect נותרו גם זמינים.
