- אולגה קוקורינה
- תרגום יבגני גולוב
- Ru Fr En
מזמין להרפתקה
מיצובישי אאוטלנדר – קרוסאובר בעל 5 או 7 מקומות, המיוצר על ידי תאגיד Mitsubishi Motors היפני משנת 2001. בתחילת הייצור הרכב נמכר ביפן ונקרא מיצובישי Airtrek. לבסיסו שימש רכב הקונספט מיצובישי ASX אשר נחשף ב- 2001 בתצוגת רכב הבינלאומית בצפון אמריקה. שמו היפה "Airtrek", המורכב משתי מילים "אוויר" ו-"מסלול" (Air ו- Track), משמעותו "היכולת של הרכב להסיע אנשים למרחקים גדולים בחופשיות, כמו ציפור". הרכב נוצר, כפי שמתארים היפניים הרומנטיים, על מנת לממש את הרעיון של "מסע ברכב חופשי ומלא הנאה". השם "אאוטלנדר" הופיע מאוחר יותר, כאשר הדגם נחשב ראוי להשקה גלובאלית, ופירושו ההתמקדות ב-"מסעות לארצות רחוקות ולא נודעות בחיפוש אחר הרפתקאות".
דור ראשון
ובכן, איירטרק, אשר סלל דרך לאאוטלנדר, הוצג ב- 20 ביוני 2001 ביפן עם שני מנועים. לבחירה הוצעו 4G63 בנפח 2 ליטר ו- 4G64 בנפח 2,4 ליטר, לשניהם 4 צילינדרים. הראשון הפיק 126 כ"ס, הבכיר צויד בהזרקה ישירה GDI ולו הספק של 139 כ"ס.
בשנת 2002 נוסף מנוע 2 ליטר 4 ציל' בטור 4G63T, שפותח במיוחד עבור מיצובישי לנסר אבולושן, המפיק 240 כ"ס בגרסת טורבו. והחל מ- 2004 יחידת 2,4 ליטר הוחלפה במנוע חדש המצויד במערכת תזמון שסתומים משתנה MIVEC בעל הספק מוגבר של 160 כ"ס. הרכבים צוידו בתיבת 4 הילוכים אוטומטית עם אפשרות העברה ידנית INVECS II. הוצעו הנעה קדמית או הנעה כפולה עם מצמד ויסקוזה בדיפרנציאל המרכזי.
המתלים תוכננו כדלקמן: סרן קדמי – תמוכות מקפרסון, אחורי – רב-חיבורי, בשניהם מותקנים מוטות מייצבים. בלמים קדמיים ואחוריים – דיסקיים, קדמיים מאווררים.
בשנת 2003 הרכב נהיה זמין עבור לקוחות באמריקה הצפונית, לו היו גריל ופנסי חזית שונים. כמו כן, הופיע 4G69 MIVEC בנפח 2,4 ליטר העוצמתי ביותר, שהחליף את 4G64. נוסף על כך, ב- 2004 נהיה זמין מנוע טורבו 4G63T. באמריקה הדרומית אאוטלנדר היה ידוע גם בשם Montero Outlander.
דור שני
הדור השני הופיע ב- 2005 וכבר בכל רחבי העולם נמכר תחת השם אאוטלנדר. פיתוחו התחיל מדף חדש, הדגם בוסס על פלטפורמת GS; יתר על כן, הקרוסאובר הוצע עם מספר מנועים, בעוד שלא רק מאת מיצובישי, אך גם מאת פולקסווגן ו- PSA Peugeot Citroën. סיטרואן C-Crosser ופיג'ו 4007 היוו העתק של אאוטלנדר עם מרכבים משוכללים. הוצגו בתצוגת רכב בז'נבה ביולי 2007.
בדור השני לרכב השתמשו בטכנולוגיות פרוגרסיביות: מרכב בעל קשיחות מוגברת, בו-זמנית, עם משקל מופחת; הפלטפורמה החדשה אפשרה למקם את חומרי בידוד הרעשים באופן אחר, ובכך לספק שקט ונוחות. בגג הותקנו פאנלים מאלומיניום – למען הפחתת משקל והנמכת מרכז הכובד. בדור השני הקרוסאובר קיבל גרסה בעלת שלושה שורות מושבים. גרסה 7 מקומות זו נבדלה מגרסת ה- 5 בשני מושבים מתקפלים המוחבאים ברצפת תא המטען.
פירוש השם "אאוטלנדר" – ההתמקדות ב-"מסעות לארצות רחוקות ולא נודעות בחיפוש אחר הרפתקאות".
חידוש נוסף – תיבת הילוכים רציפה CVT, המותקנת בגרסאות עם מנועי MIVEC בנפח 2,4 ליטר. בשנת 2007 הרכב זכה למנוע 3 ליטר V6 MIVEC יחד עם תיבת 6 הילוכים אוטומטית בעלת מצב ספורט ופקדי העברת הילוכים, לאחר שנתיים הוא הוסר מתוכנית הייצור למען האקולוגיה. ב- 2009 בוצעו שכלולים בגיר הרציף, כתוצאה מכך הצטמצמה צריכת הדלק. במאבק על אוויר נקי בינואר 2010 נפל מההיצע גם מנוע 2,4 ליטר הנפוץ ביותר. אותו החליף אחד חסכוני יותר בנפח 2 ליטר. מנוע 2,4 ליטר נשאר רק בגרסאות הנעה כפולה.
השאסי נותר ללא שינויים, אולם הגה כוח שוכלל, מה שגרם לשיפור התנהגות הכביש במהירויות בינוניות וגבוהות. אבזור הבטיחות של הקרוסאובר ברמת גימור המקסימאלית כלל שש כריות אוויר, בין עוזרים אלקטרוניים היו ABS (מניעת נעילת גלגלים), BAS (סיוע בבלימה), ESP (בקרת יציבות אלקטרונית), TCS (בקרת סחרור), מערכת תאורת דרך אדפטיבית AFS, מצלמה אחורית ורדאר חנייה.
דור שלישי
הדגם החדש נחשף בשנת 2012 בתצוגת רכב בז'נבה, ויצא לשוק בסוף 2013. הרכב הורכב על גבי פלטפורמה חדשה וקיבל מנועים חדשים בנפח 2,0 ו- 2,4 ליטר בהספק 150 ו- 169 כ"ס. לשני המנועים משודכת תיבת הילוכים רציפה INVECS-III, התומך ברמות גימור מסוימות במצב העברת 6 הילוכים ספורטיבי.
היבריד
כמו בדור הקודם, ביפן הרכב הוצע בין היתר בגרסאות שלושה שורות מושבים. באותה שנה, 2012, הכריזו על השקה אפשרית של דגם היברידי, אשר יפעל על חשמל בשילוב עם מנוע בנזין ויוכל לעבור עד 50 ק"מ במצב חשמלי.
שמו היה אאוטלנדר PHEV ולשוק הוא יצא כבר בינואר 2013. בהיבריד הותקנה מערכת הנעה כפולה חשמלית קבועה Twin Motor 4WD, מערכת הכוללת שני מנועים חשמליים עצמאיים, אחד לכל סרן. יתר על כן, עקב הפסדים מופחתים בחיכוך ה- Twin Motor 4WD מספק תגובה טובה יותר ושליטה מדויקת יותר בהשוואה למערכות מכאניות רגילות.
המצב הראשי עבור אאוטלנדר PHEV – חשמלי לחלוטין. כפתורים הממוקמים בקרבת ידית ההילוכים נועדו לגרום לרכב לפעול במצב היברידי: או למען חסכון רמת סוללה, או למען טעינה מאולצת. אולם גם האלקטרוניקה עצמה, בהתאם לתנאי הנהיגה ורמת הסוללה, בוחרת מצב פעולה אופטימלי לנהיגה נוחה, ועם זאת מספקת חסכון דלק יוצא מן הכלל. סוללת 12 קילוואט ליתיום יון סיפקה טווח נסיעה של 55 ק"מ. טווח נסיעה מלא על תדלוק אחד – בסביבות 900 ק"מ.
אבזור
למיצובישי אאוטלנדר הבסיסי באבזור הסטנדרטי פנסי קסנון, פנסי ערפל, חלונות מוכהים מהמפעל, מפתח שלט-רחוק והתנעה בכפתור, בקרת אקלים, מסך מגע גדול, מצלמות ראות צידית ואחורית. בתור אופציות: גג נפתח חשמלי, ריפוד עור, חימום חשמלי במושבים קדמיים, דלת אחורית חשמלית, מערכת שמע פרימיום Rockford Fosgate. מושבי השורה השלישית התרחבו ב -120 מ"מ וקיבלו מנגנון כיפוף עם ארבעה מצבים, הוגדל מרווח רגליים ושופרה נוחות כניסה ויציאה.
אבזור בטיחות הסטנדרטי של הרכב כלל שבע כריות אוויר. מערכות אלקטרוניות מקוריות – ABS, חלוקת עוצמת בלימה, בקרת משיכה, בקרת יציבות. עבור רמות גימור יקרות מוצעות מערכות כגון בקרת שיוט אדפטיבית, בקרת סטייה מנתיב. מרכב חדש על פי טכנולוגיית RISE סיפק בטיחות מוגברת בעת התנגשות.
מתיחת פנים 2014
היפנים יזמו מתיחת פנים ועיצבו את חרטום הקרוסאובר בסגנון «Jet Fighter» (מטוס קרב סילוני). השינויים נגעו בהופעה החיצונית: עודכנו הפגושים, השתנה הגריל, הופיעו הרחבות כנפיים, יחידות תאורה חדשות, נוספו פנסי LED וג'נטים R18 חדשים.
מלבד שינויים חזותיים, שופר בידוד הרעשים בזכות שכבת חומרים עבה יותר ברצפה, בכנפיים הקדמיות ומתחת למכסה המנוע. ברמות גימור יקרות יותר הופיעו חימום אזור מגבים ודלת אחורית חשמלית. חשוב לציין שנוספו מערכת קירור גיר רציף, אשר הוסרה בשנת 2012. כמו כן, המתלים עברו כיול מחדש: בולמי הזעזועים אחרי השכלול נהיו קשים יותר, להם נוספו קפיצים שמופעלים בעת החזרה ומונעים טלטול.
מתיחת פנים 2018
עם העדכון הבא הקרוסאובר זכה לעיצוב חרטום חדש בהתאם לסגנון «Dynamic Shield», פגושים שונים, פנסי יום LED משופרים וג'נטים חדשים. הוגדל ספוילר אחורי הנכלל ברמות גימור הבכירות. מעבר לכך, פעם נוספת שונה כיול המתלים וההגה. אורך הרכב 4695 מ"מ, רוחב — 1810 מ"מ, גובה — 1680 מ"מ. מרווח גחון רשמי — 215 מ"מ. בסיס הגלגלים — 2670 מ"מ וקוטר הסיבוב — 5.3 מטר.
תא נוסעים
מיצובישי אאוטלנדר שנת 2018/2019, כרגיל, די נדיב במרווח הרגליים מאחור ומעל ראשי הנוסעים. למושבים האחוריים כוונון זווית משענת גב. נפח תא המטען – 477/591 ליטר בהתאם לגרסה, נפח מרבי – 1608/1754 ליטר. בגרסת שבעה מקומות השורה השנייה מצוידת במושבים זזים להגברת נוחות כניסה ויציאה בשורה השלישית.
השינויים בתא הנוסעים כוללים פתחי מיזוג עבור נוסעים אחוריים (בגרסת 4WD) וחיבור USB לטעינה, פרופיל תמיכת צד חדש במושבים, בידוד רעשים משופר. כמו כן, חלל הפנים משמח באיכות גבוהה יותר, בפרטי עיטור חדשים בקונסולה המרכזית. כמו בדורות הקודמים, תא הנוסעים מגיע בגרסת 5 או 7 מקומות.
חטיבות כוח
היצע המנועים נותר ללא שינויים. בו נכללים דגמי בנזין: 4 צילינדרים 2 ו- 2,4 ליטר, ו- V6 בנפח 3 ליטר. עבור הרוכשים בישראל כעת זמינים שני סוגי חטיבות כוח: בנזין 2 ליטר או היברידית, המורכבת ממנוע 2,4 ליטר ומנוע חשמלי בכל סרן, לכן לגרסה ההיברידית הנעה כפולה. בגרסאות מנוע 2 ליטר אפשרית הנעה קדמית.
אבזור
בראש ובראשונה נציין פתחי מיזוג עבור נוסעים אחוריים, שהופיעו בגרסה האחרונה של הקרוסאובר בדגם 2018/2019. בין אופציות בגרסאות הבכירות מוצעות בקרת אקלים מפוצלת, כניסה ללא מפתח, התנעה בכפתור, דלת מטען חשמלית, החלפת אור גבוה/נמוך אוטומטי, מצלמות 360° וניטור שטחים מתים, מערכת אזהרה על סכנת תאונה מאחור, בקרת סטייה מנתיב ובקרת שיוט אדפטיבית העוצרת את הרכב בעת איתור מכשול מלפנים. סך הכל עבור גרסת בנזין מוצעות שש רמות גימור, עבור אאוטלנדר ההיברידי – שלוש.
דור רביעי, פברואר 2021
הדור הרביעי של מיצובישי אאוטלנדר הועבר לרצפת CMF-C/D מודולארית מאת ברית רנו-ניסאן, לכן השקת הדגם התעכבה. מבחינה טכנית, אאוטלנדר החדש הפך להעתק של ניסאן X-Trail, שבינתיים הוצג רק באמריקה. כעת להם פלטפורמה זהה עם מתלה רב-חיבורי מאחורה ומסגרת חיזוק מרכב דומה בעלת תוכן גבוהה של פלדות חוזק גבוה מאוד. והמנוע – של ניסאן (2,5 ליטר, 181 כ"ס), גיר רציף מאת חברת Jatco היפנית עם שמונה הילוכים קבועים. הנעה כפולה – עם מצמד בסרן האחורי.
הרכב גדל במימדים באופן ניכר: הרוחב ב- 88 מ"מ וכעת משיג 1897 מ"מ, גובה – 1748 מ"מ (תוספת של 38 מ"מ). ההופעה מעוצבת בסגנון Dynamic Shield, שכבר מוכר היטב. הפנסים הראשיים ממוקמים בקצוות הפגוש המאסיבי, ומעליהם זוהרים אורות יום אנכיים.
עיצוב הפנים חדש לגמרי, הוגברה איכות חומרי גימור, תיבת ההילוכים נשלטת באמצעות ג'ויסטיק, ומערכת המדיה – דרך מסך מגע בגודל 8 או 9 אינץ' (בהתאם לרמת גימור). בגרסאות הבסיסיות לוח המחוונים אנלוגי, עם צג 7 אינץ' בין השעונים, בגרסאות היקרות מותקן צג 12,3 אינץ'.
באמריקה, איכן הדגם בקרוב ייצא לשוק, לקרוסאובר החדש של מיצובישי כברירת מחדל תא נוסעים בן 7 מקומות, אמנם בשווקים אחרים שורת מושבים שלישית ככל הנראה תהיה זמינה בתור אופציה. במקרה זה, השורה השנייה מצוידת בכוונון אורכי ומעשנת גב המחולקת בפרופורציית 40:20:40. תא הנוסעים יכול להכיל עד 11 כריות אוויר ובקרת שיוט אדפטיבית עם פונקציית שמירה על נתיב, MI-Pilot Assist, הדומה מאוד לקומפלקס ProPilot של ניסאן. בין טכנולוגיות גבוהות נציין פיתוח של גרסה היברידית PHEV.
