ככל הנראה, בהשראת ההצלחה של הטנדרים האחרים שלה, בשנת 2014 חברת פיאט חתמה על הסכם שיתוף הפעולה עם יצרנית הרכב היפנית Mitsubishi Motors שממנה האיטלקים השאילו את הלהיט העולמי, הגרסה החמישית של מיצובישי טריטון, הידוע גם בשם L200, והשיקו אותו תחת השם פיאט פולבק. המבנה כולו – השלדה, המנועים, סוג הקבינה – נלקח מהדגם היפני
טנדר פיאט פולבק. לא נאמן למקור
AUTOBOOM

טנדר פיאט פולבק. לא נאמן למקור

טנדר פיאט פולבק. לא נאמן למקור

ככל הנראה, בהשראת ההצלחה של הטנדרים האחרים שלה, בשנת 2014 חברת פיאט חתמה על הסכם שיתוף הפעולה עם יצרנית הרכב היפנית Mitsubishi Motors שממנה האיטלקים השאילו את הלהיט העולמי, הגרסה החמישית של מיצובישי טריטון, הידוע גם בשם L200, והשיקו אותו תחת השם פיאט פולבק. המבנה כולו – השלדה, המנועים, סוג הקבינה – נלקח מהדגם היפני. במקור פולבק נועד לשווקי אירופה וצפון אפריקה, אך מאוחר יותר תחת השם ראם 1200 החלו לשווק את הטנדר במזרח התיכון ובדרום אמריקה.

Mitsubishi L200 2018. Pickup double-cab, 5 generation, restyling.

פיאט פולבק החדש הוצג לראשונה לעולם בסתיו של 2015 בתצוגת הרכב בדובאי. הטנדר הורכב על-ידי חברת Mitsubishi Motors Thailand בלאם צ'באנג מאז שנת 2016. הדבר היחיד שהוחלט לשנות בו (למען ההגינות) הוא הגריל וכמה פרטים בתוך תא הנוסעים. הטנדר יוצר עד שנת 2019 ויובא באופן רשמי לישראל, אבל לא היה מבוקש בארץ. בואו נברר למה ההעתק הוא לא תמיד נאמן למקור.

העיצוב החיצוני

המקביל האיטלקי נבדל מהטנדר היפני בסמלים, בגריל וברמות הגימור השונות. עם זאת, מפתיעה העובדה ששני הרכבים יצרו רושם שונה, למרות שאפילו הפנסים שלהם זהים, L200 הוא טנדר יפני גרידא: כמות גדולה של אלמנטים בגימור כרום מסיח את תשומת הלב מהפלסטיקה הכללית של המרכב, שיכול להיחשב לאלגנטי לפי סטנדרטים של כלי רכב מסחריים. המעצבים האיטלקים רצו להעניק לרכב מראה רציני יותר והסירו את הפרטים הנוצצים הגדולים. אמנם, מכסה הפלסטיק של הארגז הפך אותו לתא מטען גדול והרס את הרעיון התמציתי של טנדר.

בדומה לרוב הטנדרים, פיאט פולבק החדש הוצע בגרסאות שונות: חד-קבינה, קבינה מוארכת, דו-קבינה. הגובה, הרוחב ובסיס הגלגלים היו זהים בכל גרסה. השתנה רק הגובה: חד-קבינה 5,155 מ"מ, קבינה מאורכת 5,275 מ"מ, דו-קבינה 5,285 מ"מ

חלל הפנים

תא הנוסעים של פיאט פולבק זהה לזה של מיצובישי L200, פרט לסמל על ההגה. חומרי הגימור הם פשוטים, אבל ניתן לפצות על כך בעזרת האבזור. לדוגמה, רמות הגימור היקרות כוללות עד שבע כריות אוויר (כולל כרית ברכיים לנהג), בקרת אקלים ומערכת שמע מקובלת. מצד שני, בגרסה הבסיסית אין מזגן, אין חלונות חשמל ואין חימום מושבים. אולם תוכן המידע של לוח המחוונים הוא מצוין, גם אם הוא מונוכרומי ונראה מיושן. מצבי התמסורת מוצגים בחלון נפרד ומקשי ההגה הם נוחים לשימוש.

יחידת כוח

במדינות אירופה הרכב הוצע גם עם הנעה אחורית וגם עם הנעה כפולה ומנוע דיזל 2,4 ליטר Mitsubishi 4N15 בהספק 150 או 181 כ"ס. בשווקי המזרח התיכון ואפריקה הדגם נמכר עם הנעה אחורית ומנוע בנזין 2,4 ליטר בהספק 132 כ"ס או דיזל 2,5 ליטר (110 או 178 כ"ס).

בישראל פיאט פולבק מגיע עם מנוע דיזל 2,4 ליטר בהספק 154 כ"ס ובהנעה אחורית או כפולה, כמו כן הוצעה גרסה בהספק 181 כ"ס עם הנעה כפולה. גרסאות עם הנעה אחורית קיבלו תיבת 6 הילוכים ידנית, עם הנעה כפולה הותקנה תיבת 5 הילוכים אוטומטית.

סיכום

הטנדר הוא לא אלטרנטיבה הכי טובה לרכב שטח. זהו למעשה כלי המיועד למטרות ספציפיות ולא לנהיגה יומיומית. בערים עם רחובות צרים והגבלות רבות הטנדר לא תמיד מתאים. לכן הטנדר הוא לא מוצר מבוקש במיוחד באירופה. יותר מכך, פיאט גם לא יוצרת רושם של יצרנית של רכבים לשטח. בכבישים ציבוריים אין הרבה הנאה מנהיגה בטנדר: עם כל תנועה שלו פולבק מזכיר שהוא לא מכונית עירונית, אלא משאית.

המאמצים הקטנים שפיאט השקיעה ביצירת הדגם שלה הניבו תוצאות לא מרשימות בהתאם: במשך 4 שנות הייצור החברה הצליחה למכור פחות מ-22 אלף יחידות. לא עזרה אפילו העובדה שבאותן מדינות בהן שני הדגמים נמכרו במקביל מפרט האבזור של פיאט היה רחב יותר ומחירו היה נמוך יותר, המכירות עדיין ירדו.

בצד של מי אתם?
10 קולות