- אולגה קוקורינה
- תרגום יבגני גולוב
- Ru En Fr
רכב שטח טויוטה 4Runner. נאמנות ואמינות
טויוטה 4Runner – רכב שטח במימדים בינוניים שיצא לאור בשנת 1984 ביפן תחת השם טויוטה Hilux Surf. בשווקים חיצוניים הרכב נמכר בשם "4Runner" שהומצא על ידי הקופירייטר רוברט נתן מסוכנות הפרסום Saatchi & Saatchi. השם "4Runner" נשמע כמו המילה אנגלית "forerunner", שפירושה "סולל-דרך". רכב שטח זה הפך לדגם הראשון מאת טויוטה בעל הנעה כפולה ותא נוסעים בן 4 מקומות.
4Runner לקח מקום חמישי ברשימת הרכבים בעלי תוחלת החיים הארוכה ביותר, על פי המחקר שנערך על ידי האתר iSeeCars.com בשנת 2019 בארה"ב. הקילומטרז' בקרב כמעט 4% מהבעלים עלה על 320,000 ק"מ. דבר נדיר, המעיד על הרכבה מוצלחת ואמינות גבוהה של רכב השטח המשרת את בעליו בנאמנות.
דגם 4Runner הוא "קרוב משפחתו" של דגם Fortuner, שניהם מבוססים על הטנדר היילקס. 4Runner נחשב לדגם מוצלח עד עצם היום הזה, אחד שמצליח לשמר את קהל היעד שלו: בשנת 2021 הדגם היה משווק באיי בהאמה, בוליביה, קנדה, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה, אל סלבדור, גואטמלה, פנמה, פרו, ארה"ב וונצואלה. אולם ביפן, ארץ מולדתו, היילקס סורף שרד רק עד שנת 2009, כלומר, במהלך ארבעה דורות הראשונים. לדברי החטיבה האמריקאית של טויוטה, "4Runner הינו עמוד התווך של היצע דגמי טויוטה במשך כבר כמעט 40 שנה", הרכב "תופס את מקומו בתור רכב שטח רב-תכליתי שמרגיש בבית הן באספלט והן בשבילי היער".
דור ראשון
יוצר בין השנים 1984 עד 1989. 4Runner הראשון היה כמעט זהה לטנדר היילקס מבחינה טכנית, אולם המרכב של רכב השטח יוצר באופן מקורי: לטנדר הבריגו מכסה-גג מתנתק (!) מפיברגלס. לפיכך בדור הראשון היו שתי דלתות וחלק קדמי של תא הנוסעים כמו בטנדר המקורי. החלון האחורי היה נפתח בנפרד, בעוד שהוא עוצב באותה צורה כמו בחלונות הצדדיים: ירד ועלה בעת לחיצת כפתור מתא הנוסעים או מבחוץ. חוזקו הקפיצים של המתלים האחוריים על מנת לתמוך במשקל נוסף. בצפון-אמריקה פוראנר צויד במנוע קרבורטור 4 צילינדרים בנפח 2,4 ליטר ובמערכת הנעה כפולה עם סרן קדמי משתלב. בשנת 1985 הופיעה גרסה מתקדמת יותר – מנוע 2,4 ליטר בעל הזרקה אלקטרונית בהספק 116 כ"ס (לעומת 100).
"4Runner הינו עמוד התווך של היצע דגמי טויוטה כבר כמעט 40 שנה ותופס את מקומו בתור רכב שטח רב-תכליתי שמרגיש בבית הן באספלט והן בשבילי היער".
בשנת 1986 הרכב זכה למתלים עצמאיים קדמיים נוחים יותר עם מפשק גלגלים רחב יותר ב-8 ס"מ ולמנוע טורבו עם תיבה אוטומטית. אמצעים אלו אפשרו לפנות מקום בתא המנוע, לכן כבר בדגם שנת 1987 פוראנר קיבל מנוע V6 גדול יותר. גג הפיברגלס הוצע בצבעים חדשים. לשחור ולבן הצטרפו כחול, אדום וזהוב. ב-1988 ההיצע התרחב הודות לגרסאות חדשות עם מנועי V6 דגם 3VZ-E בנפח 3 ליטר. לו שודכו תמסורת ותיבת העברה שונות לחלוטין. ביפן עצמה היו פופולריים במיוחד דגמים בעלי מנועי דיזל 2,4 ליטר (83 כ"ס).
דור שני
יוצר בין השנים 1989 עד 1995. פוראנר השני היה הדגם היחיד שיוצא לאירופה. כמקודם, רכב השטח בוסס על היילקס, אך היה שונה באופן משמעותי מגרסת הדור הראשון. לרכב העניקו מרכב מפלדה בעל מבנה חדש המותקן על גבי שלדת סולם, כמו בטנדר, וממנו קיבל גם את החלק הקדמי. בסרן האחורי התקינו מתלים חדשים ושונים עם קפיצי הסליל. מספר הדלתות עלה מ-2 ל-4 דלתות, במקרים נדירים יוצרה גם גרסה דו-דלתית. מהדור הראשון פוראנר ירש את הדלת האחורית עם החלון הנשלף. הותקנו אותן יחידות הכוח כמו בהיילקס: מנועי בנזין 2 או 2,4 ליטר, הגרסה היפנית הוצעה עם מנועי דיזל.
דור שלישי
פוראנר השלישי שהושק בשנת 1995 קיבל מרכב ושאסי חדשים לחלוטין. לרכב השטח החדש היה יחסית הרבה תכונות משותפות עם הטנדר Tacoma, שהופיע לראשונה באותו תקופה. נציין שפוראנר לראשונה זכה לשאסי ומרכב מקוריים משלו, בעוד שהוא שמר על היכולות לנוע בתנאי שטח קשים. המנועים היו הבאים: 4 צילינדרים 3RZ-FE בנפח 2,7 ליטר (150 כ"ס, 240Nm מומנט), V6 5VZ-FE בנפח 3,4 ליטר (183 כ"ס, 294Nm). הוא גדל במימדים, גדל גם תא הנוסעים ומפרט האבזור. חידוש חשוב – דיפרנציאל מרכזי, מה שסוף-סוף אפשר להשתמש בהנעה כפולה על משטחים מוצקים.
דור רביעי
יוצר בין 2002 עד 2009. זהו היה הדור האחרון של הדגם שיוצר ביפן ונשא את השם היילקס סורף. על אף השדרוגים המשמעותיים של השאסי והמרכב, באופו כללי הרכב ניחן באותן מאפיינים כמו הקודם. הפעם רכב השטח חלק פלטפורמה עם לנד קרוזר פרדו סדרת 120 המפורסם ומהווה את גרסת השטח ה"פשוטה" שלו. לפוראנר הרביעי העניקו מנועים ענקיים, השגרתיים עבור ארה"ב: V6 1GR-FE בנפח 4 ליטר (245 כ"ס, 382Nm) ו-V8 2UZ-FE בנפח 4,7 ליטר (235 כ"ס, 434Nm). בשנת 2004 נוספה מערכת VVT-i למנוע השני והגבירה את ההספק שלו לכדי 270 כ"ס.
מלפנים היו מתלים עצמאיים עם עצמות עצה כפולות. מאחור - סרן חי. נותרה גם שלדת הסולם. הוצעו שתי מערכות הנעה כפולה: כפולה קבועה עם מנוע V8 ומשתלבת עם V6; בשתיהן היה דיפרנציאל טורסן מרכזי ננעל. בתור אופציה הופיעו מתלי אוויר אחוריים ומערכת X-REAS המחברת את בולמי הזעזוע באלכסון באמצעות צינורות הידראוליים ונוזל; שסתום מרכזי מכני תרם להפחתת זווית הגלגול במהלך פניות חדות. הופיעו מערכות סיוע בעת זינוק בעליה וירידה במדרון. מפרט האבזור הבסיסי היה עשיר במיוחד. בדומה להופעתו של פוראנר, הוא עבר עדכונים מעת לעת, הבולט ביותר היה העדכון בשנת 2005 שנגע בחזותו של רכב השטח.
דור חמישי
הופיע בספטמבר 2009 וחלק פלטפורמה עם רכב השטח FJ קרוזר. פוראנר החדש בגרסת Trail Edition קיבל מערכת מתלים דינמיים קינטיים מאת טויוטה (KDSS) ומערכת Crawl Control, שקודם לכן נכללו רק בלנד קרוזר 200. תחילה היו שני מנועים: מנוע V6 בנפח 4 ליטר וכן Dual VVT-i שהגביר את ההספק, המומנט ואת החיסכון בדלק; לאחרון שודכה תיבת 5 הילוכים אוטומטית. צריכת הדלק של גרסת ההנעה האחורית עמדה על 13,8 ליטר ל-100 ק"מ בנהיגה בתוך העיר ועל 10,2 ליטר בנהיגה בינעירונית, בגרסאות ההנעה כפולה – 14,7 ו-10,7 ליטר. עד שנת 2010 דגמי ההנעה האחורית צוידו במנועי 4 צילינדרים 2,7 ליטר. מנוע V8 בנפח 4,7 ליטר מהדור הקודם לא עבר לדור החדש.
טויוטה פורנאר החדש מיוצר ביפן ונמכר בארה"ב, בקנדה ובמספר מדינות אמריקה הלטינית בלבד
בשנת 2014 נוספה רמת הגימור TRD Pro בעלת חבילת שטח (בולמי הזעזוע TRD Bilstein עם מיכלים חיצוניים, קפיצים קדמיים עם כיול TRD ופלטה חסינות קדמית TRD). נוסף לכך הופיעו צבעי מרכב בלעדיים, צבע חדש לכל שנה: «Hell's Orange» שנת 2015, «Quicksand» (2016), «Cement» (2017), «Cavalry Blue» (2018), «Voodoo Blue» (2019), «Army Green» (2020), «Lunar Rock» (2021) ו- «Lime Rush» העתידי (2022).
החל משנת 2019 טויוטה מציידת את כל רמות הגימור של פוראנר החדש בחבילת Toyota Safety Sense-P ובמערכת בידור-ידע מעודכנת Entune 3.0 בעלת מסך מגע גדול ותמיכת Apple CarPlay ו-Android Auto. בשנת 2021 לאבזור הבסיסי נוספה מערכת מפתחות חכמים. הופיעה רמת גימור חדשה TRD Sport המיועדת לנהיגה אקטיבית באספלט. לכן המתלים עם מערכת ביטול זוויות גלגול X-Reas קיבלה כיול שונה והותקנו גלגלי 20 אינץ' במקום 17 אינץ'. מבחינה חזותית גרסה זו נבדלת בעיטור חיצוני בצבע המרכב (במקום כרום או שחור) וכונס אוויר על מכסה המנוע. חלל הפנים מהודר בקווי תפירה קונטרסטיים וסמלי "TRD" בכל מקום אפשרי. לבסוף, כל הדגמים זכו לאורות LED גבוהים במקום אורות הלוגן הישנים (האורות הנמוכים ופנסי הערפל צוידו ב-LED כבר בעבר הרחוק).
