המיניוואנים של מקסוס כיום הם מותג לא מוכר במיוחד בבעלות חברה סינית גדולה SAIC Maxus Automotive Co., Ltd., המחזיקה גם במכוניות MG ו-Roewe. אולם מותג מקסוס נכנס לתוך בעלות של SAIC רק ב-2010. ולפני כן, זה היה סיפור ארוך מאוד ועתיר אירועים, ששורשיו טמנים במאה ה-19... נספר לכם הכל בקצרה, כדי שפעם הבאה כשתתקלו במקסוס בכביש
מקסוס. מרכב, צורה.
AUTOBOOM

מקסוס. דרך ארוכה לסין

מקסוס. מרכב, צורה.

המיניוואנים של מקסוס כיום הם מותג לא מוכר במיוחד בבעלות חברה סינית גדולה SAIC Maxus Automotive Co., Ltd., המחזיקה גם במכוניות MG ו-Roewe. אולם מותג מקסוס נכנס לתוך בעלות של SAIC רק ב-2010. ולפני כן, זה היה סיפור ארוך מאוד ועתיר אירועים, ששורשיו טמנים במאה ה-19... נספר לכם הכל בקצרה, כדי שפעם הבאה כשתתקלו במקסוס בכביש, לא תעלה לכם ההשוואה לחיקוי סיני זול.

מקטרי קיטור אל האריה האולימפי

בשנת 1896, משפחות Sumner ו-Spurrier הקימו את חברת Lancashire Steam Motor Company בעיר ליילנד, צפון מערב אנגליה. תחילה ייצרה החברה מכסחות דשא על בסיס קיטור, ולאחר מכן החלה בייצור טנדרי קיטור בעלי כושר העמסה בסך 1.5 טון וכן קטרי קיטור. את כלי הרכב על בסיס מנועי בנזין, החלו סאמנר וספורייר לייצור בשנת 1905. מספר שנים מאוחר יותר שונה שם החברה מ-Lancashire Steam Motor Company ל-Leyland Motors. מאז החלה החברה לייצר רכבים אמינים ומתקדמים מבחינה טכנולוגית לתקופה.

בשנת 1920 ייצרה ליילנד מוטורס את רכב התיירים האגדי ווהמרשים Leyland Eight. ה"שמינייה" הוצגה לציבור הרחב בתערוכת הרכב הבינלאומית באולימפיה בלונדון בשנת 1920, שם היא כונתה "האריה האולימפי". האריה תוכנן על ידי מהנדס ונהג המירוצים המפורסם ג'ון גודפרי פארי-תומס, אלוף המהירות של כלי רכב יבשתיים בשנת 1926 (275 קמ"ש) והאדם הראשון (והיחיד עד כה) שראשו נערף על ידי שרשרת ההנעה במהלך ניסיון לשבור שיא המהירות של עצמו. המכונית הקטלנית Babs נבנתה על בסיס Leyland Eight. למרות הכל, הסיפור המזעזע לא פגע בשגשוג המיזם, הבריטים המשיכו לייצר מכוניות מצוינות.

Leyland Retriever, 1939-1945 г.

במהלך מלחמת העולם השנייה, ליילנד מוטורס, בדומה לרוב יצרניות הרכב, הייתה מעורבת בתעשייה צבאית. החברה ייצרה במפעליה טנקי קרומוול וכן משאיות בגודל בינוני וגדול, דוגמת היפו ורטריבר. אנשי ליילנד גיו כי הם די נהנים מייצור טנקים ואחרי המלחמה ליילנד מוטורס התחילו טנקי Centurion לייצר בעלי כושר הישרדות גבוה במיוחד, שעד שנות ה-60 היו נפוצים ביחידות השריון של הצבא הבריטי.

תור הזהב והדעיכה

בשנת 1946 נכנסה ליילנד מוטורס לתקופה של פיתוח מהיר, מיזוגים ורכישות. תחילה התמזגה החברה עם AEC (יצרנית המשאיות הבריטית הגדולה ביותר לפני מלחמת עולם השנייה) והחלה לייצר טרוליבוסים. מספר רכישות אחרות הופיעו לאחר מכן בין השנים 1951 - 1961: Albion Motors, Danish Automobile Building (DAB), Scammell, Standard-Triumph. בשנת 1962 החברה צמחה לכדי תאגיד ענק בתחום כלי הרכב והמשיכה לרכוש שחקני שוק נוספים כגון Associated Commercial Vehicles (ACV) ורבות מחברות ACV קטנות יותר, המותג Rover וחברת הבת שלו Alvis Car and Engineering Company.

Alvis logo
Alvis Cars. חברת רכב בריטית שבסיסה בקובנטרי, נוסדה ב- 1919. בנוסף לכלי רכב אזרחיים, היא ייצרה מנועים למטוסים וציוד צבאי. החברה חדלה מלהתקיים עצמאית בשנת 1967.

בשנת 1968 התמזגה ליילנד מוטורס עם קבוצת האחזקות British Motors Holdings (BMH) על-מנת ליצור את British Leyland Motor Corporation (BLMC), עם מותגים כגון Guy, BMC, Austin, Morris ומספר אחרים. בסופו של דבר קרה מה שהיה אמור לקרות – בריטיש ליילנד החלה לחוות עומס יתר בעקבות ריבוי המותגים שניהלה. כתוצאה מכך ב-1974 היא פנתה לממשלת בריטניה עם בקשת לתמיכה ונכנסה לתקופה של פיצול ושקיעה.

בשנת 2009 נרכשה קבוצת LDV על ידי חברת SAIC Motor הסינית. החברה הבריטית לייצור מיניוואנים נשארת חלק מ-SAIC Motor עד עצם היום הזה

Saic Logo
SAIC Motor. יצרנית הרכב הסינית בבעלות המדינה, חברה לייצור ולייבוא רכבים הגדולה במדינה.

בשנת 1975, הוגדרה BLMC כ-British Leyland (BL) ופוצלה לארבע חטיבות, בין היתר לחברת האוטובוסים והמשאיות בשם Leyland Truck & Bus תחת Land Rover Leyland. לאחר מכן התרחש פיצול נוסף ל-Leyland Bus ו-Leyland Trucks. ב-1986 שינתה BL את שמה ל-Rover Group. חברת Ashok Leyland שייצרה אוטובוסים שזכו להערכה רבה בהודו ובאפריקה עד כה, עזבה את הקבוצה. חברת האוטובוסים נרכשה על ידי הנהלת החברה תחת השם Leyland Bus, שבשנת 1988 הפכה לחלק מ-Volvo Buses. וולוו עיצבה מחדש את הדגמים של ליילנד ובנתה את האוטובוס הדו-קומתי של Volvo Olympian, האוטובוס הדו-קומתי הנמכר ביותר בתקופתו.

Volvo Olympian 12m.

בין היתר, בשנת 1987, חטיבת משאיות ליילנד מקבוצת רובר (BL לשעבר) התמזגה עם DAF Trucks מהולנד והפכה ל-DAF NV. בפברואר 1993, הקבוצה פשטה רגל, נכנסה לכינוס נכסים והתפצלה ל-DAF Trucks (יצרנית משאיות), LDV Group (יצרנית טנדרים) ו-Leyland Trucks (יצרנית משאיות נוספת). DAF Trucks ו-Leyland Trucks נרכשו על ידי חברת Paccar האמריקאית. ו-LDV נסגרה, אך לא לחלוטין, החברה נקנתה על ידי רוכש חובות האמריקאי - הקבוצה הפיננסית Sun Capital Partners, שביצעה ארגון כלכלי מחדש בשנת 2005.

תוצר השפל

וכאן חלה נקודת המפנה. בשנת 2006, יצרנית הטנדרים LDV Group נרכשה על ידי האוליגרכיה הרוסית המתפתחת במהירות והועברה לקבוצת GAZ. ואילו GAZ מצידו, המפעל המפורסם למשאיות קלות בשם Gazelle נמשך ל-LDV בעקבות טנדרים של Maxus.

LDV Maxus פותחה כתוצאה מפעילותו של מיזם משותף, על ידי LDV ו-Daewoo Motor. זה היה טנדר קל איכותי, מתקדם ומבטיח. דגם Maxus נועד להחליף את דגם LDV Convoy וכן את הדגם Lublin II מבית Daewoo Motor Polska. הם נכנסו לייצור ב-2004 בבריטניה, כמעט בסוף סיפורו האירופי של LDV.

Ldv Logo
קבוצת LDV. חברה בריטית המייצרת רכבים מסחריים קלים ממשפחת מקסוס. נמצאת בבעלות החברה הסינית SAIC Motor.

ליצרני הרכב הרוסיים הייתה תוכנית מתוחכמת: להשקיע בהרחבת הייצור של Maxus בבירמינגהם ובמקביל לייצא את הטכנולוגיה של Maxus למפעל GAZ כדי להתחיל בייצור של טנדרים יוקרתיים יותר מאשר GAZELLE בעיר ניז'ני נובגורוד. נערכה אף תוכנית לייצור 50 אלף יחידות רכבי מקסוס כבר בשנה הראשונה. אולם התוכנית אינה יצאה לפועל. לאחר שהשקיעו לשווא סכום בסך 100 מיליון דולר, GAZ עזבו את המיזם.

Daewoo logo
דייהו מוטורס. חברת רכב דרום-הקוריאנית נוסדה בשנת 1937 תחת השם נשיונל מוטורס. החברה שינתה את שמה מספר פעמים עד לשנת 1983 כשהפכה ל-Daewoo Motors. בהתמודדות עם קשיים כלכליים, היא מכרה את רוב נכסיה לג'נרל מוטורס ב-2001, והפכה לחברת בת תחת חסותה המלאה של החברה האמריקאית. ב-2011 השם "דייהו" הוסר לצמיתות והחברה שינתה את שמה ל-GM קוריאה.

ב-2009 הביעה חברת Weststar המלזית עניין במקסוס, אולם למרות ההטבה בדמות הלוואה מועדפת בסך 5 מיליון פאונד מהוד מעלתה המלכה, אינם העזו לבצע את הרכישה. כתוצאה מכך, LDV הוכרזה כפושטת רגל בפעם נוספת מדי רבות והועברה תחת ניהולה הזמני של חברת הביקורת PricewaterhouseCoopers.

אבל אז חלה עוד תפנית, הפעם לכיוון סין. בשנת 2009 נרכשה קבוצת LDV על ידי חברת SAIC Motor הסינית והיא עדיין מוחזקת על ידה. תחת החסות הסינית, יש להודות, מקסוס די משגשגים, כמעט בפעם הראשונה בתקופת קיומם. המותג Maxus אף יצא התרחב מחוץ לגבולות רכבים מסחריים.

רכבי המקסוס כיום

מקסוס הראשון מתוצרת סין, המסחרית V80, נחשפה בתערוכת הרכב בשנגחאי בשנת 2011. דגם סדרתי השני מאת מקסוס, G10 MPV, יצא לשוק הסיני ב-2014. עד כה מיוצרים הדגמים הבאים של המותג:

מקסוס. מרכב, צורה.
מיניוואן Maxus Euniq 7. 2021 г.
  • רכבי שטח: Maxus D60, Maxus EUNIQ 6 Electric D60 ו-Maxus D90;
  • MPV: Maxus G10, RG10 RV, EG10 electric G10, G20 MPV, G50 MPV, EUNIQ 5 electric G50, Maxus Mifa 9 MPV;
  • טנדרים: Maxus T60, T70, T90;
  • מסחריות ומיניבוסים: Maxus EV30, V80, RV80 RV, V80 electric, FCV80, V90.
Maxus eDeliver3 2021. Van, 1 generation.

מקסוס קיבלו את שמם עוד בעידן הפרה-סיני. מהי הסיבה ל שם המסוים הזה לא ידוע. אבל הסינים העניקו לו תוכן אותנטי, וטענו שפירוש המילה MAXUS בסינית הוא "חוכמה גדולה" ו"מיומנות היא המפתח להצלחה". כך הצליחו הסינים לאתר שתי משמעויות לשם אחד.

הידעתם?
Maxus Euniq 6 2021. SUV 5-door, 1 generation.

רוב דגמים של מקסוס הם טריים למדי, הגיחו לשוק לפני שנתיים-שלוש. הם לא בולטים במיוחד, אך כן ראויים לציון ובעלי מראה עכשווי. רכבי מקסוס נמכרים כמעט בכל העולם. לגבי המותג Maxus, חברת SAIC נוקטת באסטרטגיית "ארבעת השדרוגים החדשים":

  • אופציות חשמליות;
  • אופציות מתקדמות;
  • תקשורת (טכנולוגיות אינטרנט וצורות שונות של שיתוף);
  • התאמה (לצורכי הצרכן).

כך סיפורו הסבוך של המותג הבריטי LDV קיבל הזדמנות שנייה בסין. למרות העבר המעורפל, עתידו של מקסוס מבטיח להיות בהיר.

לדעתך, האם הצליחו הסינים להפיח חיים חדשים במיניוואנים בריטיים?
34 קולות