פרארי Testarossa מוכרת כיום בתור אחד הדגמים המוצלחים ביותר למותג האיטלקי. אומנם בהתחלה המכונית התקבלה בצורה לא חד-משמעית בקרב לקוחות החברה. אל העיצוב החדש היה צריך להתרגל. עיצוב המכונית שפותח בסדנת Pininfarina היה מהפכני מדי לתקופתו. אך כיום רבים מחשיבים את טסטרוסה לאחת ממכוניות פרארי היפות ביותר בכל הזמנים. בלב יחיד
פרארי טסטה רוסה ‏1986. מרכב, צורה. קופה, 1 דור
AUTOBOOM

Testarossa. בין פרארי היפות ביותר בכל הזמנים

פרארי טסטה רוסה ‏1986. מרכב, צורה. קופה, 1 דור

פרארי Testarossa מוכרת כיום בתור אחד הדגמים המוצלחים ביותר למותג האיטלקי. אומנם בהתחלה המכונית התקבלה בצורה לא חד-משמעית בקרב לקוחות החברה. אל העיצוב החדש היה צריך להתרגל. עיצוב המכונית שפותח בסדנת Pininfarina היה מהפכני מדי לתקופתו. אך כיום רבים מחשיבים את טסטרוסה לאחת ממכוניות פרארי היפות ביותר בכל הזמנים. בלב יחידת הכוח נמצא מנוע 12 צילינדרים בהספק 390 כ"ס, המספק זינוק מ-0 ל- 100 קמ"ש תוך 5,8 שניות ומהירות מרבית בסך 290 קמ"ש. טסטרוסה המקורית יוצרה בין השנים 1984 עד 1991, לאחר מכן עברה מודרניזציה ושמה הוחלף ל-512 TR (שנות 1991-1994) ובהמשך ל-F512 M (שנות 1994-1996). במהלך תקופת הייצור הורכבו כ-10 אלף עותקים של מכונית העל.

Ferrari 512 TR 1991. Coupe, 1 generation.

טסטרוסה כיום הוא כבר רכב אספנות, מחירם של דגמים נדירים במיוחד יכול להגיע ל-900 אלף דולר. ישנו אפילו סיפור על מכונית אחת שננטשה ברחוב בפורטו-ריקו. שם היא עמדה במשך 17 שנים. אפשר היה לרכוש אותה רק ב-30 אלף דולר, אולם במצב נורא. מאידך, חובבי רכב אחרים יוצרים מכוניות-על בלעדיות על בסיס טסטרוסה בעותקים בודדים. לדוגמה, Bizzarrini BZ שנת 2001 הדו-מושבית הורכבה על בסיס שאסי של טסטרוסה שעבר מודיפיקציה יסודית. הרכב הורכב על ידי האמריקאי בארי ווטקינס, הבעלים של סדנת המרוצים Watkins Racing. שווי של המכונית עובד כיום על 750 אלף דולר.

Bizzarrini BZ-2001.

הבא בתור הוא עותק בודד נוסף – רסטו-מוד של טסטרוסה משוויץ. הופעת הבכורה של הרסטו-מוד אמורה להיערך בחודשים הקרובים, כמות העותקים שיווצרו והמחיר נשמרים בסוד. הלשכה השוויצרית Officine Fioravanti פיתחה את הקופה במשך יותר משנה, על בסיס המכונית היפהפייה והאגדית. הרסטו-מוד יוכל להשוויץ בבולמי זעזוע Öhlins מתכווננים ובבלמי Brembo בעלי 6 בוכנות בסרן הקדמי ו-4 בוכנות בסרן האחורי. הם מוסתרים מאחורי ג'נטים בקוטר 17 ו-18 אינץ' בהתאם. בדגם המקורי מותקנים 16 אינץ'.

הרסטומוד השווייצרי של Testarossa.

המטרה העיקרית של החברה היא לשמור על ההופעה המקורית של המכונית, ובמקביל המומחים מבטיחים רמת נוחות חדשה לחלוטין. חלל הפנים מרופד בעור חדש, חלקים מפלסטיק הוחלפו למתכתיים. לרשות הבעלים של הקופה תוצע מערכת מולטימדיה מודרנית התומכת ב-Apple CarPlay. סביר להניח שגם לא שכחו ממערכת שמע יוקרתית. לעזרת הנהג יגיעו מערכות למניעת נעילת גלגלים ובקרת סחרור שאותן ניתן לכבות במרדף אחר "התחושה האנלוגית". האווירודינמיקה המשופרת תועיל עם התנהגות טובה על הכביש.

Ferrari Testarossa 1984. Coupe, 1 generation.

השוויצרים השאירו לרסטו-מוד את המנוע המקורי – V12 4,9 שהפיק קודם לכן 390 כ"ס ו-490Nm, ולאחר כמה הליכים הספקו עלה ל-517 סוסים ו-599Nm. עד כה ידוע שמערכת הפליטה מטיטניום אחראית באופן חלקי הן על העליה בהספק והן על הירידה של 130 ק"ג במשקל המכונית. המשקל היבש של הקופה המקורי עומד על 1,506 ק"ג. הדגם החדש מסוגל להשיג מהירות מרבית של 324 קמ"ש, אולם כמה זמן יקח לו להאיץ עד 100 קמ"ש – לא ידוע.

איזו טסטרוסה מוצאת יותר חן בעינכם?
13 קולות