פולקסווגן טרנספורטר דור 2 1967–1979 בישראל

פולקסווגן טרנספורטר (Volkswagen Transporter) בדור השני יוצר בשנים 1967–1979. בישראל הדגם מופיע כמיניוואן 4 דלתות עם 5 מקומות ישיבה, מנוע בנזין, תיבת הילוכים ידנית והנעה אחורית. זהו רכב פשוט במבנהו, עם מנוע אחורי ומרכב גבוה שמיועד לשימושיות יותר מאשר לביצועים.

אורך הדגם 4,505 מ"מ, רוחבו 1,720 מ"מ וגובהו 1,940 מ"מ. בסיס הגלגלים הוא 2,400 מ"מ. הנתונים האלו יוצרים רכב קצר יחסית במונחים מודרניים, אך גבוה מאוד, עם נפח פנימי שימושי וגישה נוחה לתא הנוסעים.

מנועים ותיבת הילוכים

בדור השני מופיעות כמה גרסאות בנזין: 1.6 ליטר בהספק 47 כ"ס, 1.7 ליטר בהספק 66 כ"ס, 1.8 ליטר בהספק 68 כ"ס ו-2.0 ליטר בהספק 70 כ"ס. כל הגרסאות מצוידות בתיבת הילוכים ידנית עם 4 הילוכים ובהנעה אחורית.

בכל הגרסאות המנוע ממוקם מאחור, עם מבנה של 4 צילינדרים מנוגדים ומערכת הזנת דלק באמצעות קרבורטור. ההבדלים בין הגרסאות מתבטאים בעיקר בנפח המנוע ובהספק, אך האופי המכני נשאר דומה: פשוט, ותיק ותלוי מאוד במצב התחזוקה של הרכב הספציפי.

מרכב ושימושיות

טרנספורטר דור שני מופיע בישראל כמיניוואן 4 דלתות עם 5 מקומות ישיבה. המבנה הגבוה מאפשר שימוש יעיל בנפח הפנימי, ואילו האורך של 4,505 מ"מ שומר על מידות חיצוניות שאינן גדולות מדי.

הגובה של 1,940 מ"מ הוא נתון משמעותי בשימוש יומיומי. הוא תורם למרחב הפנימי, אך דורש תשומת לב בחניות מקורות, שערים נמוכים ומעברים צפופים. ברכב מדור זה חשוב גם לבדוק את מצב הדלתות, האיטום והמרכב, במיוחד בגלל גיל הרכב ותנאי לחות באזורי החוף.

גרסאות בישראל

בדור השני של פולקסווגן טרנספורטר מופיעות בישראל ארבע גרסאות עיקריות, כולן עם מנועי בנזין ותיבת הילוכים ידנית. גרסת 1.6 ליטר מספקת 47 כ"ס, גרסת 1.7 ליטר מספקת 66 כ"ס, גרסת 1.8 ליטר מספקת 68 כ"ס וגרסת 2.0 ליטר מספקת 70 כ"ס.

מכיוון שכל הגרסאות חולקות תצורה בסיסית דומה – מנוע אחורי, הנעה אחורית ותיבה ידנית – ההבדל המעשי בין רכבים מדור זה נמצא בעיקר במצב המכני, באיכות השיקום, במקוריות המרכב ובתחזוקה שבוצעה לאורך השנים.

מה לבדוק ברכב יד שנייה

במנועי הבנזין כדאי לבדוק התנעה קרה, פעולה יציבה בסרק, נזילות שמן, מצב הקרבורטור ורעשים חריגים. חשוב לבדוק גם את מערכת הקירור ואת מצב הצנרת, במיוחד ברכב ותיק שעבר תיקונים רבים לאורך השנים.

בתיבת ההילוכים הידנית יש לבדוק שילוב הילוכים חלק, חופש בידית ההילוכים, רעשים בנסיעה ופעולה תקינה של המצמד. בהנעה האחורית כדאי להקשיב לרעשים ממכלולי ההנעה ולבדוק שאין חופש חריג.

במרכב יש לבדוק חלודה בצורה יסודית: רצפה, קורות, אזורי חיבור הדלתות, סביב החלונות, תחתית הרכב ונקודות ניקוז. ברכבים מאזורי החוף יש חשיבות מיוחדת לבדיקה של תיקוני פחחות ישנים ואיטום לא תקין.

במערכת החשמל כדאי לבדוק תאורה, טעינה, מצבר, מתגים וחיווט. ברכב קלאסי, חיווט שעבר תיקונים לא מסודרים עלול לגרום לתקלות חוזרות שקשה לאתר.

במערכת המתלים וההיגוי יש לבדוק חופש, רעשים, מצב בולמים, גומיות ותותבים. בדור זה מופיעים מתלים עצמאיים עם מוט פיתול מלפנים ומתלה עצמאי עם מוט מייצב מאחור, ולכן מצב הגומיות והחיבורים חשוב במיוחד.

במערכת הבלמים יש לבדוק בלימה ישרה, תחושה תקינה בדוושה, צנרת בלמים והיעדר נזילות. בדור זה מופיעים בלמי דיסק מלפנים ובלמי תוף מאחור, ולכן חשוב לוודא שכל המערכת מתוחזקת ומתפקדת בצורה אחידה.