- אולגה קוקורינה
- תרגום יבגני גולוב
- Ru En Fr
סאנגיונג מוסו. הקרנף של הפרופסור הבריטי
סאנגיונג מוסו – רכב שטח המבוסס על שלדת סולם או טנדר במימדים בינוניים. מיוצר בקוריאה הדרומית מאז שנת 1993. פרי יצירתה של חברת SsangYong. פירוש השם Musso בקוריאנית הוא "קרנף". הרכב נוצר כתוצאה משיתוף הפעולה בין SsangYong לבין Daimler-Benz. בדומה לשאר הדגמים של המותג בתקופה ההיא, העיצוב שלו שייך לקן גרינלי - אחד האמנים המוכרים ביותר (גם לשמצה), פרופסור בקולג' המלכותי לאמנות (בריטניה).
קן גרינלי – מעצב אנגלי מפורסם, בזמנו לקח חלק בעיצוב רכב הספורט היפהפה אסטון מרטין ויראז' (1989-1995) ופיתח את רכב הקופה פנתר סולו המסוגנן (1989-1990). אך עם המעבר לסאנגיונג קן החל "להביא לעולם" רק רכבים שנויים במחלוקת ולא טריוויאליים, כמו מוסו, רודיוס וקאירון. מדוע יצאו לו מכוניות יוצאות דופן כל-כך? ג'רמי קלארקסון, גאון האירוניה ואייקון עיתונאות הרכב, חשף לעולם את הסיבה באופן חסר רחמים האופייני לו בתכנית TopGear. הוא אמר שפרופסור גרינלי פשוט איבד את המשקפיים שלו במטוס במהלך הטיסה בין לונדון לסיאול.
דור ראשון
יוצר בין השנים 1993 עד 2005. לסאנגיונג מוסו היו לא מעט סגולות, אולם הדור הראשון שלו נטבע בזיכרון דווקא הודות לחזות המוזרה שלו. העיצוב של קן גרינלי העניק למוסו הופעה בלתי שגרתית, בהחלט ברוח השם שלו. בקווי צורתו הנפוחות, נטולות האלגנטיות, באמת היה משהו מקרנף או מחיה גדולה אחרת. הקצוות החיצוניים של הפנסים הזכירו עיניים עצובות. עם זאת, נמצאו אניני הטעם שהתחברו אפילו לאסתטיקה יוצאת הדופן שכזו: בשנות 1994 ו-1996 הרכב זכה בפרס Auto Design Award בתערוכת הרכב בבירמינגהם (בריטניה).
בהשוואה הסטנדרטים העכשוויים, למוסו הראשון היו מימדים קומפקטיים למדי: 4,656 מ"מ אורך, 1,864 מ"מ רוחב, 1,735 מ"מ גובה, בסיס גלגלים 2,630 מ"מ. הרכבים הורכבו לא רק בקוריאה, אלא גם בוייאטנם, באיראן, בפולין והחל משנת 2007 – גם ברוסיה (בעיר טאגאנרוג) תחת השם Tagaz Road Partner. כמו כן, לדגם הייתה גרסה בעלת מרכב טנדר (מוסו ספורט). שלדת הסולם וההנעה הכפולה עם הילוך כוח הפכו את קרנף לרכב שטח אמיתי. ואת יכולות השטח שלו הוא הוכיח בתחרות ראלי Pharaohs Rally במצרים, שם לקח מקום ראשון מבין כל רכבי השטח באוקטובר 1994.
הגרסאות הראשונות שהושקו ב-1993 צוידו במנוע בנזין או דיזל שיוצרו לפי הרישיון של מרצדס-בנץ, ולפי ביקורות עברו עד מיליון (!) קילומטרים ללא שיפוץ יסודי. בשנת 2008 מנוע הדיזל הגרמני ננטש בשל תקנות זיהום האוויר בקוריאה. היצע המנועים כלל מנועי דיזל 4 צילינדרים 2,3 ליטר ו-5 ציל' 2,9 ליטר ומנועי בנזין בנפח 2,3 ו-3,2 ליטר. רכב השטח צויד בתיבת 5 הילוכים ידנית Т5 TREMEC (לשעבר Borg Warner) או 4 הילוכים אוטומטית מאת מרצדס-בנץ או BRTA (אוסטרליה) – שתי התיבות התאפיינו באמינות גבוהה. בשנים הראשונות מנועי הדיזל יוצרו ללא מגדש טורבו, מה שהשפיע לטובה על אמינותם (עד 1997).
על אף החזות הבלתי שגרתית (או הודות לה) מוסו זכה בפרס Auto Design Award בתערוכת הרכב בבירמינגהם (בריטניה).
המאפיין הייחודי של סאנגיונג מוסו הייתה מערכת המתלים הרכה והנוחה. רכב השטח מיועד לחמישה נוסעים, אולם לעיתים נדירות ניתן היה למצוא גם גרסאות 7 מקומות. בשנת 1998 הדגם עבר מתיחת פנים, באותה שנה החל ייצור גרסאות בעלות הנעה אחורית. הדור הראשון יוצר עד 2005, מה שמעיד על הצלחתו של הקרנף. אך סיפורו לא נגמר כאן: הדור הראשון של מוסו יוצר באיראן בשנת 2002 על ידי התאגיד Iran Khodro תחת השם Moratab ובין השנים 2008 עד 2014 במפעל הרכבים של טאגאנרוג ברוסיה, שם נקרא TagAZ Road Partner.
ועכשיו כמה מילים על טנדר-"קרנף" באותה התקופה (סדרת P100). הוא נקרא מוסו ספורט ויוצר במרכב דו-קבינה בעל 5 מקומות. בסיס הגלגלים שלו הוגדל מ-2,630 ל-1,750 מ"מ והמתלים האחוריים חוזקו, כדי שהרכב יצליח לעמוד בעומס משמעותי (כושר ההעמסה היווה עד 400 ק"ג). כושר הגרירה של הטנדר – 3,5 טון. הוא צויד במנוע ובתיבת הילוכים שפותחו על ידי מרצדס – תחילה מנוע 2,9 ליטר אטמוספרי, בדגמים מאוחרים יותר הופיעו מנועי טורבו-דיזל. טנדר מוסו ספורט יוצר מספטמבר 2002 עד אפריל 2006.
דור שני
לאחר הפסקה ארוכה הקרנף קם לתחייה. ראשית, מ-2016 עד 2018, ככל הנראה כדי לשמח את קן גרינלי, תחת השם מוסו בבריטניה נמכר הטנדר אקטיון ספורט. שנית, לאחר כמה שנים הופיע מוסו סדרת Q200 – טנדר שהופיע לראשונה בשוק הקוריאני ובשוק העולמי במסגרת תצוגת הרכב בז'נבה שנת 2018. מאחר ואת המקום של רכב השטח בהיצע תפס דגם רקסטון, ושל הקרוסאובר – דגם קורנדו, למוסו המהולל העניקו תפקיד של טנדר. הוא יוצר עד שנת 2021, עבר מתיחת פנים והמשיך להתקיים בשלווה. שם אחר לדגם זה – רקסטון ספורט (דרום-קוריאה ומספר מדינות אחרות). והכל בגלל שהטנדר נוצר על בסיס רכב השטח רקסטון: ממנו – שלדת הסולם וכל מיני דברים נחמדים אחרים כמו מנוע 2,2 ליטר והתמסורת. לקרנף מרכב דו-קבינה, ההנעה יכולה להיות אחורית או כפולה עם סרן קדמי משתלב והילוך כוח.
עבור מוסו חדש מציעים שתי יחידות הכוח לבחירה: מנוע טורבו בנזין 2 ליטר e-XGDI 200T בהספק 225 כ"ס ומנוע דיזל 2,2 ליטר e-XDI 220 בהספק 181 כ"ס (יש אותו גם לדגם רקסטון). הנעה – אחורית או כפולה. תיבה – 6 הילוכים אוטומטית AISIN או 6 היל' ידנית. לטנדר מתלי קפיץ עם נעילת דיפרנציאל (אופציה). כמו כן קיימת גרסה בעלת בסיס גלגלים מוארך ומתלי קפיצי עלים אחוריים (בקוריאה נקרא Khan). הרכב צויד בשש כריות אוויר, ובעוזרים כגון מערכת בלימת חירום אוטונומית AEBS, ניטור שטחים מתים BSD ומערכת התרעה על תנועה חוצה מאחורה RCTA.
מתיחת פנים 2021
סאנגיונג מוסו המעודכן הוצג רשמית באפריל 2021. הנגיעה הבולטת ביותר של הדגם המחודש – גריל עצום בעל פסים אופקיים כסופים שמעניק לטנדר מראה מרשים. תדמית השטח הקשוחה מודגשת על ידי מיגון הפלסטיק השחור על המדרגות ועל הכנפיים. את מוסו החדש מהדרים פנסי ערפל LED אנכיים. צורת פנסי החזית נותרה זהה, אולם קיבלה מילוי חדש. צעד מסורתי במתיחת פנים – ג'נטים חדשים (17, 18 או 20 אינץ').
מתיחת הפנים לא שינתה את החלק הטכני ואת המימדים: אורכו של סאנגיונג מוסו שנת 2021 הוא 5,095 מ"מ, בסיס הגלגלים – 3,100 מ"מ ומרווח הגחון – 215 מ"מ. ל- Khan המוארך אורך בסך 5,405 מ"מ, בסיס בסך 3,210 מ"מ ומרווח גחון בסך 203 מ"מ. אורך פלטפורמת המטען של הגרסה הקצרה – 1,300 מ"מ, של הגרסה המוארכת – 1,610 מ"מ. שני הטנדרים מצוידים במתלי קפיצים בסרן האחורי, לארוך יש גם גרסה בעלת קפיצי עלים מאחור. טנדר סטנדרטי מוסגל לשאת 400 ק"ג, כושר ההעמסה של Khan בעל מתלי קפיץ הוא 500 ק"ג, עם קפיצי עלים – 700 ק"ג.
חלל הפנים לא זכה לעדכון, החידוש היחיד – ידיות בקורות השמשה. כמקודם, המחוונים הם אנלוגיים, עם צג 7 אינץ' של מחשב הדרך. "הקרנף" המודרני מצויד במערכת מולטימדיה בעלת מסך מגע 9,2 אינץ', שש כריות אוויר, מצלמות היקפיות 360. מפרט העוזרים האלקטרוניים כולל מערכות בלימה אוטונומית, ניטור שטחים מתים, שינוי מצב תאורה אוטומטי, מערכת למניעת התנגשויות, התרעה על סטייה מנתיב.
