שברולט אורלנדו. רכב משפחתי אמיתי
שברולט אורלנדו הוא רכב במרכב קומפקט-ואן בעל 5 דלתות ו-7 מקומות, שמבוסס על הפלטפורמה של שברולט קרוז. מיוצר משנת 2010 על-ידי חברת ג'נרל מוטורס תחת המותג שברולט ובשנת 2018 עבר מתיחת פנים. שברולט משווקת את המיניוואן שלה בתור רכב משפחתי נטו, מה שדי הגיוני: רווקים או זוגות ללא ילדים לא באמת צריכים שלוש שורות של שבעה מושבים. אורלנדו לא מפתיע בביצועים יוצאים מן הכלל ולא בהתנהגות הכביש והשורות האחוריות יישארו ריקות אם אין לכם משפחה גדולה ומלוכדת. אנשי משפחה, להיפך, ידעו להעריך אותו כראוי, אך האם יש לו חסרונות ואילו, נברר בהמשך. הרכב נמכר כיום בשוק יד שניה של ישראל, לכן יש טעם לבחון עליו יותר מקרוב.
קצת רקע היסטורי
גרסת הקונספט של הדגם הזה הוצגה לראשונה בתצוגת הרכב בפריז בשנת 2008. מדובר על רכב רב תכליתי עם 7 מקומות המבוסס על שברולט קרוז ועל פלטפורמת GM Delta II. באוגוסט 2009 הופיעו עותקים טרום-סדרתיים והוכרז על כך שהדגם החדש ייקרא Orlando ושהייצור שלו הולך להתבצע בארה"ב. אבל בשנת 2010 התכנון השתנה: הוחלט שהייצור יעבור לעיר קונסן שבדרום קוריאה ושהדגם יימכר לא רק בארה"ב, אלא בעיקר באירופה, אסיה וקנדה. השיווק בשוק האירופי החל בשנת 2011, באותה שנה הרכב הופיע גם בישראל.
בשוק הישראלי שברולט אורלנדו החדש הוצע בגרסה פשוטה: עם מנוע בנזין טורבו 4 צילינדרים טורי 1,4 ליטר בהספק 140 כ"ס בשילוב עם תיבת 6 הילוכים אוטומטית והנעה קדמית. הדגם נמכר עד שנת 2015, אז חטיבת GM Korea סגרה את המפעל שלה בקונסן והפסיקה לגמרי את הייצור של אורלנדו. אצלנו המיניוואן הצליח לצבור פופולריות מסוימת: בין אם זה המעריצים (שמתעצבים רק מחוסר האפשרות להחליף את הרכב לאחד זהה, אבל חדש) או הייטרים.
בשנת 2018 הופיעה גרסת הדור השני של שברולט אורלנדו. באופן מפתיע, הרכב החדש הוכן בשביל השוק הסיני, שכן הקומפקט-ואן הקודם מעולם לא נמכר שם. אמנם, בהתחשב בעובדה עד כמה הלקוחות המקומיים אוהבים פורמט כזה של רכבים, התאגיד ג'נרל מוטורס בהחלט קיבל החלטה נכונה. מבחינת הקונספט והמימדים אורלנדו לא עבר שינוי משמעותי, מדובר בדגם עם מרכב סטיישן בעל קיבולת מוגברת ודלתות ציר, אבל המידות שלו מעט גדולות יותר מהקודם: אורך 4,684 מ"מ, רוחב 1,807 מ"מ, גובה 1,628 מ"מ. בסיס גלגלים 2,796 מ"מ (צמיחה של 36 מ"מ).
הקומפקט-ואן מוצע עם שתיים או שלוש שורות של מושבים. באורלנדו בעל 7 מקומות הישיבה, השורה האמצעית מותקנת על גבי מסילות ויכולה לנוע קדימה ואחורה. נפח תא המטען עם שורה שלישית מקופלת מגיע ל-479 ליטר "מתחת למדף", אם מקפלים את השורה השנייה הקיבולת צומחת ל-1,520 ליטר. חלל הפנים הוא צנוע: מחווני חוגה מסורתיים, בקרת אקלים חד-אזורית, מערכת מדיה. שברולט אורלנדו שנת 2018/2019 צויד אך ורק במנוע טורבו בנזין עם 3 צילינדרים בנפח 1,3 ליטר (156 כ"ס) שכבר מוכר לפי דגמים סיניים אחרים מאת האתגיד General Motors. תיבות – 6 הילוכים ידנית או אוטומטית.
היתרונות של הרכב המשפחתי אמיתי
- מבחוץ אורלנדו דומה לרכב שטח: קווי מתאר מובהקים של צורת מרכב שמורכבת כאילו משתי קופסאות וצורות גסות.
- קיבולת: 7 מקומות בגודל מלא, השורה השלישית תספיק לשני מבוגרים בגובה בינוני.
- התנהגות כביש טובה: תגובה לא רעה לפקודות ההגה וזוויות גלגול מתונות. אמנם המתלים עשויים להיות נוקשים מדי, אבל הנוקשות הזו מעניקה יציבות בפניות ומונעת בחילה אצל הנוסעים.
- בטיחות פסיבית איכותית: במבחני EuroNCAP הרכב קיבל 5 כוכבים והוכיח פעם אחר פעם שהוא בהחלט ראוי לציון הגבוה.
- אמינות כללית: היתרון הראשי שמאפיל על חסרונות רבים. כמעט אף דבר לא מתקלקל בו בגדול. לכאן אפשר גם להוסיף את פשטות התיקון והתחזוקה.
האם יש חסרונות לרכב המשפחתי?
פלסטיק והגימור של תא הנוסעים
יש חסרונות. מפני שמשפחה זה ילדים וכלבים, אופניים ועגלות, שקיות עם מצרכים ויתר הדברים שאפשר למצוא בתא הנוסעים של רכב משפחתי. לכן, הדבר הראשון שמעורר ביקורת זה הפלסטיק: עדין מדי ונשרט בקלות, כתוצאה מכך, חלל הפנים מקבל מראה שחוק. במיוחד זה מעורר תלונות מצד אלה שמחזיקים בשברולט אורלנדו משומשים. אך לא רק הפלסטיק לא מסוגל לעמוד בהתנגשות עם המציאות המשפחתית הקשה! הגרסה עם ריפוד בד בהיר מתלכלכת בקלות רבה: הכתמים שנשארים אחרי משחקי הילדים והכלבים הם מאוד בולטים. כמובן, אפשר לקנות כיסויים מעור מלאכותי ואז הבעיה נפתרת, פחות או יותר.
כושר עבירות נמוך
זכרו, אורלנדו הוא לא רכב שטח! גם אם נראה כמו אחד… בדרך עפר ישרה הוא עוד נוסע לא רע, אבל כשזה מגיע לזוויות מרכב, העניין הופך לטרגי. בעליו מתלוננים על מרווח גחון לא מספק ועל פגוש קדמי נמוך מדי. הדבר נוגע למדרכות רגילות, ברוב המקרים הפגוש ייתקע באבן השפה.
תא מטען קטן
לשבעת מקומות הישיבה בגודל מלא יש גם צד הפוך: 80% מהבעלים מחשיבים זאת לאחד מהחסרונות העיקריים של הדגם – תא מטען קטן. וזה עוד בהתחשב בעובדה שנפח המטען מגיע ל-958 או 1,594 ליטר אם מקפלים את השורה השנייה. אך כאשר משתמשים בכל שלוש השורות, המרווח מאחורי שורת המושבים השלישית יספיק בערך לתיק אחד ולג'ריקן. אם החלטתם לנסוע לפיקניק בחברה גדולה, לא תצליחו להסתדר ללא תא החפצים בגג, או שהנוסעים יצטרכו לנסוע עם החפצים החשובים על הברכיים. יתר על כן, מנעול דלת המטען נהרס לעתים קרובות עקב חדירת לחות.
מרכב לא חזק מספיק
תלונות רבות לגבי עמידות המרכב. לאחר שקוראים ביקורות, אפשר להיתקל באמירות מסוג: "מתכת כמו נייר כסף", שאחרי "כמה אלפי קילומטרים ללא ספק תמצאו שקעים על מכסה המנוע מאבנים", ש"הדלתות ותא המטען רועשים מדי" ולוחית הרישוי האחורית מחוברת באופן כזה ש"בזמן הנהיגה היא יוצרת טרטור נורא שמאלץ לשים משהו מתחתיה".
שמשה קדמית חלשה
שברולט אורלנדו הוא אחד מהרכבים האלו שאפשר בבטחה לצאת איתו לטיול ארוך, אבל לעתים קרובות בכבישים בינעירוניים עפות אבנים מהגלגלים של מכוניות מתקרבות או חולפות: השמשה הקדמית השברירית לא מתמודדת איתן מספיק טוב, כמו גם הפנסים הקדמיים, שתופסים כמעט 40% משטח החזית של המרכב.
חוסר הספק
שברולט אורלנדו הראשון מיד בנה רושם של רכב עם מנוע חלש. ברור שמדובר במנוע הבסיסי ונפוץ ביותר, אטמוספרי 4 צילינדרים שאיתו הוא יובא לישראל. לא היו חסרים לו עשר כ"ס נוספים ותוספת של מומנט, שכן בפועל הרכב "שואג", אבל לא ממש מתקדם ובמקביל צורך יחסית הרבה דלק. בנוסף לכך, תיבת ההילוכים האוטומטית מתנהגת באופן בלתי צפוי, במיוחד כאשר זוחלים במהירות של 5-10 קמ"ש בפקק. התנהגותה של התיבה תלויה מאוד ברמת ההתחממות שלה, בעוד שמערכת הקירור אינה מתוכננת כראוי. בדגמי שנות 2011/2012 לא היה אפילו קולר גיר. אך גם דגמים מאוחרים יותר אינם חסינים מפני בעיות עם קירור התיבה.
מה בדרך כלל משתבש
- אטם מחלף החום (החלפה, בממוצע, פעם ב-70,000 ק"מ);
- שיבוש של בית טרמוסטט (בממוצע פעם ב-70,000 ק"מ);
- שיבוש של הטרמוסטט עצמו או של החיישן (בממוצע פעם ב-100,000 ק"מ);
- בעיות עם מערכת הקירור (מיכל וצינורות, בממוצע אחרי 70,000 ק"מ);
- גלגלי השיניים של מערכת תזמון השסתומים (החלפה, בממוצע, פעם ב-120,000 ק"מ);
- שיבוש של מודול ההצתה (בממוצע פעם ב-100,000 ק"מ);
- שיבוש של מנעול דלת תא המטען (בכל זמן ובכל רגע).
