שברולט קורבט. צעיר לנצח, מהיר לנצח
שברולט קורבט (Chevrolet Corvette) זוהי מכונית ספורט דו-דלתית ודו-מקומית המיוצרת תחת המותג שברולט על-ידי חברת ג'נרל מוטורס מאז שנת 1953. המכונית האגדית שנחשבת למכונית הספורט האמריקאית הראשונה משמחת את מעריציה כבר במשך 70 שנים. מבלי להתנתק מהמותג שברולט, הקורבט כבר הפך לענף משלו, יש לו היסטוריה עשירה במיוחד, לוגו משלו ואפילו מוזיאון משלו. הדור האחרון של קוברט, השמיני במספרו, יצא בשנת 2020. המכוניות האמריקאיות המפורסמות במרכב קופה ורודסטר מתחרות באאודי R8, ב.מ.וו i8, שברולט קמארו, דודג' צ'אלנג'ר SRT הלקאט ואחרים.
דור ראשון: האבות והמייסדים
הדור הראשון של שברולט קורבט (Chevrolet Corvette C1) יוצר בין השנים 1953 – 1962. יוזם הפרויקט, המהנדס האגדי הארלי ג'רוויס ארל, שהתרשם ממכוניות הספורט הבריטיות והאירופיות הציע למנכ"ל התאגיד, אדוארד ניקולס קול, לעשות משהו דומה בארה"ב. קול הסכים ופיתוח מכונית הספורט החל במסגרת הפרויקט הסודי "Project Opel". אב הטיפוס הוצג בשנת 1953 בתור שברולט קורבט.
המכונית נקראה על שם ספינת סיור קטנה – קורבט, לפי הצעתו של סגן מנהל מחלקת יחסי ציבור מיירון סקוט. למה הקורבט נקרא דווקא על שם הספינה – ההיסטוריה לא מגלה. אולי בגלל שמכונית הספורט אמורה להיות גם קטנה ומהירה, כמו הקורבט בים. סקוט עצמו לא שירת בחיל הים, אבל היה ידוע כצלם וחובב רכבים והיוזם של Soap Box Derby – מרוצי נוער על "מכוניות" אינרציאליות לא ממונעות. בארה"ב הקורבט מכונה לעתים קרובות "Vette".
קורבט הראשון היה רודסטר דו-דלתי משפחתי עם מרכב ייחודי מפייבגרלס. מתחת למכסה המנוע המתקפל הותקן מנוע 3,9 ליטר בהספק 150 כ"ס בשילוב עם תיבה אוטומטית דו-הילוכית. בתחילת ההיסטוריה שלו הקורבט לא היה מרשים במיוחד, בתור רכב ספורט הוא היה חלש והביקוש היה נמוך. אבל אז לבמה עלה גיבור חדש – זורה ארקוס-דנטוב הגדול, אדם שהביוגרפיה שלו שיקפה את כל ההיסטוריה של המאה ה-20, דווקא לו מכנים האב של קורבט, שכן הוא פיסל ממנו את הרכב שבו התאהבו מעריצים רבים.
זורה ארקוס-דנטוב
זורה נולד בבלגיה למשפחה יהודית מרוסיה. המשפחה הספיקה לגור בלנינגרד, בשנת 1927 הם עברו לברלין ואחר כך, דרך צרפת, ספרד ופורטוגל, הם נימלטו לארה"ב מגרמניה הנאצית. זורה החל לנסוע על אופנועים ומכוניות בצעירותו ובמקביל ניסה לשפר את כלי הרכב המשונים של הזמנים ההם. זורה קיבל את השכלתו בתור מהנדס באוניברסיטת שרלוטנבורג לטכנולוגיה (היום אוניברסיטת ברלין) בשנות ה-30. עוד כסטודנט פרסם את מחקריו ההנדסיים במגזינים מקצועיים.
בארה"ב ניסו זורה ואחיו לנהל עסקים שונים, אך לא תמיד מוצלחים. באמצע שנות ה-40 זורה חזר לאירופה ששוחררה משלטון הנאצי, התקבל לעבודה כמהנדס בחברת Allrad לשיפור מנועים לרכבים שהוכנו למרוץ 24 השעות של לה מאן. השיפורים היו מוצלחים, זאת הוכיח זורה עצמו כנהג בדגמי Allard J2X Le Mans ו-Allard JR. את המהנדס ונהג המרוצים המוכשר שכנעו לעבור לצוות פורשה, ושם בשנות 55-54 הוא הפך לאלוף המרוצים מאחורי ההגה של פורשה 550 RS Spyder.
יום אחד, זורה היה בתערוכת Motorama, שם ראה לראשונה את הקורבט החדש. דונטוב החל להביט בו, ומיד התחמש בעט ובנייר וכתב מכתב לג'נרל מוטורס. בו הוא תיאר את הבעיות בדגם החדש והציע פתרונות. בשנת 1953 הוא הוזמן לעבוד כעוזר מהנדס בשברולט, שם הוא עיצב את הרכב כמעט מחדש ואפילו נקלע לסכסוך עם המעצב הראשי ביל מיצ'ל. ביל היה בחור נחמד, אבל קצת אובססיבי לדיג. הוא רצה לעשות את הקורבט המעודכן דומה לכריש מאקו שדג לאחרונה. איכשהו, שני הענקים מתעשיית הרכב הצליחו למצוא פשרה – הקורבט המעודכן יצא עוצמתי יותר, אבל לא לגמרי דומה לדג.
בשנת 1955, הודות לזורה קורבט צויד במנוע V8 אותנטי בנפח 4,3 ליטר המפיק 195 כ"ס בשילוב עם תיבת 2 הילוכים אוטומטית, בהמשך הופיעה גם תיבת 3 הילוכים ידנית. בשנת 1956 הספק המנוע הוגבר ל-240 כ"ס, תיבת 3 ההילוכים הידנית הותקנה כברירת מחדל. בזכות מערכת ההזרקה Ramjet שנרשמה כפטנט בשנת 1957, הספק המנוע עמד על 283 כ"ס, מה שהיה גבוה במיוחד יחסת לתקופה. בסוף הדור הראשון קורבט צויד במנוע V8 מקורי עם בלוק קטן – 5,3 ליטר ו-360 כ"ס.
הדור השני: "Sting Ray"
יוצר בין השנים 1962 – 1967. העיצוב המיוחד במינו שנחרט בזיכרון פותח על-ידי לארי שינודה (Lawrence Kiyoshi "Larry" Shinoda), מעצב אמריקאי ממוצא יפני, אחראי על העיצוב של מוסטנג 302 האייקוני. הקורבט השני כונה "סטינג ריי", מפני שהמעצב-דייג ביל מיצ'ל המציא מוקדם יותר את רכב המרוצים "Mitchell Sting Ray" וחלק מהפיתוחים שלו יושמו בקורבט.
שברולט קורבט סטינג ריי הפך לקורבט הראשון בפורמט קופה, הייתה לו שמשה אחורית מפוצלת (שהוחלפה בשנת 1964 לחלון רגיל לאחר התעקשותו של דונטוב), פנסי חזית מוסתרים, מתלים אחוריים עצמאיים, הצתה אלקטרונית, התנעה מגנטית ללא מפסק. ההספק המרבי בשנת 1963 עמד על 360 כ"ס, בשנת 1964 הוא הוגבר ל-375 כ"ס, וב-1965 ל-425 כ"ס. בשנת 1966 הסטינג ריי עבר עדכון וקיבל מנוע המפיק 427 כ"ס, בתא הנוסעים הופיע רדיו AM/FM והגה טלסקופי. בדגם שנת 1967 האחרון הופיעה הגרסה הראשונה של מנוע L88 בהספק של 560 כ"ס ואפילו יותר, אבל זה לא היה מנוע בסיסי.
דור שלישי: משבר הדלק
יוצר בין השנים 1967 – 1982. עיצוב המרכב של קורבט השלישי עודכן – הכנפיים הורחבו, שוכללו המושבים, פגוש הכרום הקדמי הוחלף בפגוש פוליאוריטן וכן הלאה. קרוב יותר לשנות ה-80 מעצבי קורבט עבדו על שיפור יעילות הדלק עקב משבר הדלק. בשנת 1980 שופרה האווירודינמיקה, מה שהוביל להפחתה משמעותית בגרר, כמו כן, המהנדסים הפחיתו בהדרגה את משקל המרכב והשלדה. בשנת 1971 העבודה על יעילות הדלק הביאה להפחתת הספק המנועים: מנוע L48 הבסיסי ירד מ-300 ל-270 כ"ס, מנוע הביצועים הגבוהים LT1 ירד מ-370 ל-330 כ"ס. בשנת 1981 אפילו יצא קורבט עם הספק מגוחך של 190 כ"ס.
דור רביעי: קורבט חדש לחלוטין
יוצר בין השנים 1984 – 1998. הקורבט הרביעי לא עבר מודרניזציה אזורית, אלא עודכן במלואו לראשונה מאז 1963. במבנה שלו הופיעו קליפרים ומתלים מאלומיניום על מנת להפחית את משקל הרכב ולהגביר את הקשיחות. כברירת מחדל הותקן לוח המחוונים האלקטרוני החדש עם מדי מהירות וסל"ד עם מסכי LCD דיגיטליים. בשנת 1985 למנוע הבסיסי הפך L98 בהספק 230 כ"ס עם הזרקת דלק מתכווננת. ב-1990 הוצגה גרסת ZR1 Corvette שפותחה על-ידי לוטוס עם מנוע LT5 בהספק 375 כ"ס.
התיבה הסטנדרטית הייתה ידנית 4 הילוכים בשילוב עם אוטומטית שהגבירה את הסל"ד בשלושת ההילוכים האחרונים. בסוף שנת 1989 התיבה הסטנדרטית הוחלפה בידנית 6 הילוכים. ב-1991 כל הגרסאות של קורבט זכו לעדכון של המרכב, תא הנוסעים והגלגלים. במהלך התפתחות הדור הושקו מהדורות מיוחדות וגרסאות ביצועים גבוהים שונות.
דור חמישי: פלטפורמה חדשה ומנוע חדש
יוצר בין השנים 1996 – 2004. קורבט דור רביעי מבוסס על הפלטפורמה החדשה Cadillac XLR. לרכב העניקו עיצוב חדש, מקדם הגרר שלו עומד על 0,29, חלוקת המשקל בין הסרנים היא כ-50/50. הדגם יצא קל יותר מהדור הקודם וקיבל לראשונה מערכת בקרת יציבות. הדור החמישי של קורבט קיבל מרכב הרבה יותר קשיח, בלמים מחוזקים, מערכת פליטה מטיטניום, מכסה מנוע מסיבי פחמן והרבה דברים נוספים שגרמו לתקשורת הרכב להתלהב מהדגם לאורך כל 8 השנים. המנוע החדש לחלוטין מאלומיניום LS1 מפיק 345 כ"ס ו-470Nm, בשנת 2001 ההספק הוגבר ל-350 כ"ס. המנוע הסטנדרטי אפשר לקורבט להשיג מהירות מרבית של 283 קמ"ש. אבל הייתה גרסה עוד יותר עוצמתית – דגם Z06 עם מנוע LS1 בהספק 385 כ"ס, בשנת 2002 ההספק דגל ל-405 כ"ס לאחר שדרוג.
דור שישי: האבולוציה
הדור השישי של קורבט יוצר במשך עשור שלם החל משנת 2004. והפעם לא היה מדובר בעדכון מקיף. הדור השישי היה אבולוציוני. בסיס הגלגלים הוגדל, סרחי העודף התקצרו, הפנסים הנשלפים הוחלפו בפנסים קבועים, מושב הנוסע נהיה הרבה יותר רחב.
המנוע הסטנדרטי LS2 המפיק 400 כ"ס ו-540Nm מסוגל להאיץ את מכונית הספורט ל-100 קמ"ש תוך פחות מ-4,2 שניות, המהירות המרבית עומדת על 310 קמ"ש. בשנת 2008 הקורבט צויד במנוע LS3 המעודכן: הנפח גדל ל-6,2 ליטר, ההספק ל-430 כ"ס והמומנט ל-575Nm. תיבה – 6 הילוכים ידנית.
בין כל גרסאות הבולטת ביותר הייתה Z06 המשודרגת משנת 2006 עם מנוע בהספק 505 כ"ס שהאיץ את המכונית מ-0 ל-100 קמ"ש תוך 3,7 שניות, המהירות המרבית – 320 קמ"ש. כמו כן, לשוק יצאה גרסת Z06 עם שאסי אלומיניום שהייתה קשיחה וקלה יותר באופן ניכר בהשוואה לדגם הבסיסי.
דור שביעי: "סטינגריי" החדש
מיוצר משנת 2013 עד היום (למרות ההשקה של הדור השמיני). הפיתוח של דור זה החל עוד בשנת 2007. את המודרניזציה יזמו במידה רבה המשווקים, שגילו שבארה"ב הקורבט נחשב למכונית של "שרברב מבוגר מוצלח", וג'נרל מוטורס התעניינה יותר במשיכת הקהל הצעיר והפעיל. וכנראה זה הצליח, שכן הדור הזה של קורבט נמצא בייצור עד היום, במקביל לדור השמיני. לשברולט קורבט החדש החזירו את השם "סטינגריי". הרכב צויד בגג מתנתק, במכסה מנוע מקרבון ובדלתות, בכנפיים, בפאנלים אחוריים ובמיגון גחון מרוכבים. השאסי מיוצר מאלומיניום.
המנוע הסטנדרטי עבור הדגם הוא V8 LT1 בנפח 6,2 ליטר עם המפיק 455 או 460 כ"ס עם אגזוז נוסף. במנוע V8 LT1 החדש יושמו שלוש טכנולוגיות מתקדמות: הזרקה ישירה, תזמון שסתומים משתנה ומערכת בקרת יניקת דלק אקטיבית. זמינות תיבות הילוכים אוטומטית בעלות 7,6 או 8 הילוכים עם פקדי העברת הילוכים על ההגה.
דור שמיני: רכב ליומיום
יצא לשוק בשנת 2020. שברולט קורבט החדש הוא "רכב ספורטיבי ליומיום", המוצע בצורות מרכב קופה וקבריולט עם גג קשיח מתקפל. הרכב מבוסס על שלדת אלומיניום. ישנם רק שני מרכיבים מסיבי פחמן המספקים חוזק באזורים הקריטיים: הלוח מתחת לקורה המרכזית וקורת הפגוש האחורי.
שברולט קורבט שנת 2020/2021 זהו רכב גדול יחסית לסגמנט: בסיס הגלגלים באורך 2,723 מ"מ גדול ב-248 מ"מ בהשוואה לפורשה קאיימן, המרכב באורך 4,630 מ"מ גדול יותר מכמעט כל מכונית ספורט דו-מקומית "יומיומית" וארוך ב-134 מ"מ בהשוואה לדור הקודם. וכן, בקורבט החדש השתנה מיקום המנוע (בדור הקודם – מנוע קדמי). בקורבט החדש המנוע נמצא מאחורי תא הנוסעים – V8 בנפח 6,2 ליטר בהספק 490 כ"ס, המסוגל להפיק 495 כ"ס בעזרת מערכת פליטה עם שני מצבים. התיבה היחידה – 8 הילוכים אוטומטית כפולת מצמדים הנשלטת באמצעות מקשים על הקונסולה המרכזית או פקדים גדולים מאחורי ההגה. הקורבט מאיץ ל-100 קמ"ש תוך 2,8 שניות בגרסת הביצועים הגבוהים Z51, אך אפילו הגרסה הבסיסית תתן בראש לדגמים רבים מאת פרארי.
שברלוט קורבט החדש הוא עדיין רכב דו-מקומי, תא הנוסעים מעוצב בסגנון עתידני מודרני. זה אומר שהנהג יושב מאחורי הגה מרובע וצג בגודל "12. בתא המטען האחורי יש מספיק מקום לשתי מזוודות בינוניות, הנפח שלו הוא 0,3 קוב (פחות מקאיימן). יש לזכור שהקורבט מיועד לנהגים מנוסים, זהו לא רכב למתחילים, לכן בהתחשב בעוצמה ובמהירות מפרט מערכות הבטיחות הוא מוגבל. יותר מכך, רמת הגימור הבסיסית מגיעה בכלל ללא מערכות עזר.
