- אולגה קוקורינה
- תרגום יבגני גולוב
- Ru Fr En Ar
אבארט. העקרב האיטלקי
אבארט (Abarth) זהו מותג רכב איטלקי בעל מפעל משלו לייצור מכוניות ספורט בעיר טורינו. נכון להיום 100% מהמניות של החברה נמצאות בבעלות Fiat Group Automobiles, שהיא בעצמה נכנסת להרכב של התאגיד הענקי סטלנטיס (בשנת 2021 הוא מיזג בין שני תאגידי הרכב הגדולים PSA ו-FCA וכעת מחזיק ב-14 מותגי רכב). המותג שנוסד בשנת 1949 על-ידי נהג המרוצים המפורסם ומהנדס רכבי המרוצים מתמחה בייצור מכוניות ספורט על בסיס הדגמים של פיאט. המכוניות של אבארט ניצחו פעמים רבות במרוצים שונים, עלו על המתחרים מבחינת המאפיינים הטכניים, נהנו מביקוש גבוה בקרב נהגי מירוצים מתחילים ומקצועיים, הופיעו במסלולים רבים בעולם ונודעו בקרב כל מעריצי הספורט המוטורי.
מרוצי אופנועים, פורשה וצ'יזיטליה
מייסד החברה לעתיד קרלו אבארט (Carlo Abarth) עסק בייצור של מערכות פליטה איכותיות במיוחד עוד בשנות ה-20 של המאה ה-20. בצעירותו הוא נמשך יותר לאופנועים, לכן, לאחר שסיים את לימודיו במכון, אבארט הצעיר מצא עבודה בחברת Thun Motor בתור מהנדס-בוחן, שם פיתח את כשרונו בתור רוכב אופנוע. בשנות ה-30 קרלו הפך חמישה פעמים לאלוף אירופה, בין היתר מאחורי ההגה של מכונית שפיתח בעצמו. למרבה הצער, קריירת הספורט שלו נעצרה עקב תאונה קשה בשנת 1938 ששבעקבותיה קרלו אושפז לשנה שלמה. ורק לאחר המלחמה הוא הצליח לחזור לעבודתו האהובה, אולם כבר בתפקיד חדש.
הודות להיכרותו עם מעצב הרכב הגרמני האגדי פרדיננד פורשה, הידוע יותר בשם פרי פורשה (Ferri Porsche), הוא לקח חלק בייצור מכוניות ספורט ומשפחתיות של המותג Cisitalia (צ'יזיטליה) – פרי יצירתו האהוב של פיירו דוסיו (Piero Dusio). דוסיו התכוון לבנות צוות להשתתפות בגביע הגראנד פרי והקצה כספים גדולים ליצירת המכונית החד-מקומית "360". האבטיפוס שנוצר על-ידי פורשה צויד במנוע 12 צילינדרים רוחבי בהספק 300 כ"ס ובהנעה כפולה. לא ניתן היה להשלים את הרכב מפני שלדוסיו נגמר הכסף. כשהחברה נסגרה בעקבות הבעיות הכלכליות, אבארט רכש את חטיבת המרוצים שלה, שבראשה עמד הנהג האמיד קרלו סקגליאריני (Carlo Scagliarini). על בסיס הצוות הזה קרלו הקים מפעל לייצור מערכות פליטה. הוא נקרא "Abarth & C".
החברה עסקה בשדרוג של מנועים קטנים: ככלל, לסדנה הגיעו מנועי פיאט. לכן הרכב הראשון של אבארט, שהוצג בשנת 1950 בתצוגת הרכב בטורינו, צויד במנוע 4 ליטר מאת פיאט. יחידת הכוח הפיקה במקור 35 כ"ס במקור, אך לאחר שכלול נפתחה היכולת להאיץ את הרכב למהירות של 177 קמ"ש. על האהבה האוניברסלית כלפי החברה אחראיות גרסאות משודרגות של פיאט 500 ו-600 ה"אזרחיים" שהופיעו בשנת 1955. המכוניות המשופרות הפכו למתנה אמיתית עבור כל מי שרוצה להתקרב לעולם הספורט המוטורי. פיאט 500 ו-600 המשודרגים עם מנוע בהספק מוגבר המותקן מאחור נבדלו במכסה מנוע מעט פתוח שנועד לשפר את הקירור. המרכבים הוזמנו בסדנאות העיצוב המפורסמות ביותר של איטלה – Bertone, Zagato, Ghia וכמובן Pininfarina. למטרות פרסום אבארט הזמין עיתונאי רכב לנסיעות מבחן שתרמו לתשומת הלב ולמוניטין של החברה.
הקשר עם פיאט
פיאט הפכה לשותפה הראשית של המותג אבארט. אמנם במשך זמן רב אבארט "בגד" בשותפתו עם הדגמים של החברה הצרפתית SIMCA ובשנות ה-50-60 ייצר מספר מכוניות קלות המבוססות עליהם, עם מנועי 4 צילינדרים בהספק מוגבר (1,3 או 1,5 ליטר. גם הקשר עם אלפא רומיאו היה קצר במיוחד. רק מתוך קנאה פיאט נאלצה לסרב לשיתוף הפעולה. עם הזמן הקשר עם פיאט התחזק וכבר לאחר 20 שנים אבארט יכול להתגאות ביותר מששת אלפים ניצחונות שהושגו הודות למכוניות שלו על בסיס פיאט. הדגמים של קרלו היו מאוד מוצלחים. לדוגמה, פיאט 600 שנת 1956 שצויד במנוע 750 סמ"ק בהספק מוגבר, נהנה מביקוש כל כך גובה שהחברה החליטה לספק ללקוחות ערכות להרכבה עצמאית של רכב. המכונית הקטנה שברה שיאים שונים, ביניהם 2 עולמיים.
בשנת 1961 החל שלב חדש בשיתוף הפעולה בין פיאט לאבארט: החברות קיבלו הסכם, לפיו פיאט תספק מנגנונים נפרדים לאבארט עם זכות מלאה לשכלול לפי שיקול דעתה. הרשימה כללה מערכות בלימה, מערכות קירור, קרבורטורים ומערכת פליטה. כתוצאה, על בסיס השאסי של פיאט 600 בנו את אבארט 850TC, ההספק של הגרסה ה"אזרחית: עמד על 57 כ"ס, המהירות המרבית היא 135 קמ"ש. כמו כן, יוצרה גרסת המרוצים עם מנוע בהספק 93 כ"ס המאפשר להשיג מהירות מרבית של 190 קמ"ש. בשנת 1967 קרלו אבארט לקח חלק בגביע המהנדסים בין אבות טיפוס של מכוניות ספורטיביות. לשם כך הוא בנה מנוע 12 צילינדרים בנפח 6 ליטר שהפיק 600 כ"ס. אך הגבלת נפח המנוע ל-3 ליטר, שהוצאה לפועל בזמן הכי לא מתאים על-ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב, שמה קץ לפרויקט.
בשנת 1971 פיאט רכשה את אבארט והפכה אותה לחטיבת הספורט שלה. בדיוק אז יצאה המכונית האחרונה שנוצרה תחת ניהולו של קרלו אבארט – גרסת ראלי של Autobianchi A112 הנקראת A112 Abarth. לאחר שעבד בחברה משלו כמנהל שכיר במשך זמן מה, קרלו אבארט עזב את תפקידו. מכונית המירוץ האחרונה של אבארט הייתה לנצ'יה 037 אבארט בהספק 325 כ"ס, שניצחה בגביע המותגים בשנת 1983. בעתיד הקונצרן האיטלקי העניק את השם "אבארט" למכוניות הכביש המהירות ביותר שלו, דוגמת אבארט סטרדה האקספרסיבי. מאז, העקרב בלוגו עיטר רק פיאטים משודרגים.
תחת סמל העקרב
קרלו אבארט עזב הכל וחזר למולדתו, ווינה. הוא עזב בגלל גילו הנכבד, אבל ייתכן גם מהסיבה שפיאט סגרה כמעט את כל הפרויקטים, למעט תוכנית הראלי המשתלמת ביותר מבחינה שיווקית. אבל אפילו שם היא קיבלה תמיכה כספית, המותג לנצ'יה החלה להצטיין והשם אבארט נעלם רשמית ממסלולי המרוצים. לאחר מכן תחת סמל העקרב יוצרו גרסאות "חמות" של פיאטים סדרתיים: ריטמו (1984), טיפו (1988), פונטו (10993) וסטילו (2002). אחרי ההפסקה, בשנת 2007 פיאט בכל זאת החליטה להקים לתחייה את אבארט בתור מותג עצמאי והשיקה את אבארט גרנד פונטו. בשנת 2008 יצא אבארט 500 כמחוות כבוד למייסד המותג. המכונית נוצרה דומה לפיאט 500 שממנה החלה התהילה של אבארט. מאוד סמלית העובדה שהמעגל נסגר, כמו בחייו של קרלו הדגול: אבארט נולד ב-15 בנובמבר 1908 בווינה ומת ב-24 באוקטובר 1979 בעיר שבה נולד. ויותר מכך, תחת מזל עקרב.
קו הדגמים
אבארט 124 ספיידר
אבארט 124 ספיידר הוא רודסטר לא גדול המיוצר משנת 2016 על-ידי חברת מאזדה עבור תאגיד סטלנטיס תחת המותג אבארט. זהו לא דגם עצמאי לחלוטין, אלא גרסה ספורטיבית של פיאט 124 ספיידר שהיא בתורה גרסה משוכללת של הרודסטר הספורטיבי המוכר היטב [מאזדה MX5) המכונה "מיאטה". שני הספיידרים מיוצרים ביפן במפעל מאזדה בהירושימה, אבל ההרכבה הסופית של אבארט מתבצעת במפעל Officine Abarth בטורינו, איטליה, שם מותקנים חלקים האופייניים דווקא לדגמי אבארט.
אבארט 500
אבארט 500 היא מכונית לא גדולה בקטגורית "מיני" המיוצרת משנת 2007 בצורות מרכב האצ'בק 3 דלתות או קבריולט. אבארט לקחה פיאט 500 שגרתי בדגם שנת 2007 והפכה אותו לאגרסיבי יותר מבחוץ, ציידה אותו במנוע 1,4 ליטר Fire Turbojet בהספק 135 – 160 כ"ס ובמתלים משופרים. אבארט 500 הקטן, הזריז והזול יחסית הפך לכרטיס כניסה אמיתי לעולם הספורט המוטורי החובבני. גם אחרי שנים על גבי שנים, הדגם שמר על עיצובו הייחודי ורק הפך למהיר ועוצמתי יותר.
אבארט 595
*אבארט 595 היא מכונית ספורט קטנה במרכב האצ'בק 3 דלתות או קבריולט עם גג מתקפל, הגרסה המודרנית של אבארט 500. מיוצרת משנת 2012 על-ידי המותג אבארט, חטיבת הספורט של פיאט. למכונית העניקו מאפיינים טכניים יוצאים מן הכלל, עיצוב חמוד, מפרט אבזור עשיר ו"נשמה" מיוחדת. קיימים סוגים שונים של הדגם, גרסאות מיוחדות ומודיפיקציות.
אבארט 695
אבארט 695 היא מכונית ספורט במרכב האצ'בק 3 דלתות שנוצרה על בסיס פיאט 500, שנוצרה בתורה בהשראת דגם משנת 1957. לכן ל-695 עיצוב בסגנון רטרו המשמח בחנניות שניתן לזהות בקלות. האינדקס 695 מציין בשתי החברות את הגרסאות העוצמתיות ביותר של פיאט 500, לכן אבארט 695 אינו דגם עצמאי, אלא מעין "סדרה" עם פרקים חדשים היוצאים מעת לעת.
אבארט פולס
קצת יוצא דופן, הקרוסאובר היחיד בעצם של אבארט. Pulse הופיע לראשונה בברזיל במרץ 2022 ויצא לשוק בסוף השנה. על הרכב ידוע שהוא נבדלת מפיאט פולס בעיצוב החזית, הפגוש האחורי עם דימוי דיפיוזר ובתכונה ייחודית – מערכת פליטה כפולה, כמו גם הגלגלים והעיטור. הקרוסאובר מצויד במנוע טורבו 1,3 ליטר בהספק 185 כ"ס ו-275Nm (אותו אחד מותקן בג'יפ רנגייד). תיבה – 6 הילוכים אוטומטית, הנעה – קדמית.
