GMC. ממשאיות צבאיות ועד טנדר עכשווי
GMC או בשמה הקודם GM Truck and Coach או GMC Truck היא מותג רכב השייך ל-General Motors (GM) – תאגיד אמריקאי מיצרניות רכב הגדולות בעולם. תחת המותג GMC מיוצרות משאיות, רכבי שטח, טנדרים ומסחריות. כיום GMC תופסת עמדה מובילה בשוק ארה"ב ומפנה מקום ראשון רק לרכבים של שברולט.
משאיות וטנדרים האגדיים של GMC הפכו לחלק מהיסטוריה של ארה"ב. הם היוו התגלמותה של רוח החופש והרבה פעמים הפכו לגיבורים בסרטים. הרכב הראשון שמרים נער מכוכב קריפטון בסרט "סופרמן" משנת 1978 הוא טנדר GMC בצבע האדום, שנת 1946. לדמות מסרט האנימציה "מכוניות", רכב הגרר "מטור" יש הרבה במשותף עם הרכבים של GMC של שנות 1955-1956. קלינט איסטווד בתפקיד העיתונאי בסרט "הגשרים של מחוז מדיסון" מתנייד ברכב GMC של תחילת שנות ה-60 בצבע ירוק כהה. בסרט "הנוסע השמיני נגד הטורף", תלמיד בית-ספר ממשפחה ממעמד נמוך מתנייד בטנדר GMC בצבע חרדל.
לראשי התיבות GMC יש שני פירושים: קיצור השם של תאגיד הרכב האמריקאי הגדול בעולם General Motors Corporation ומותג הרכבים האזרחיים והצבאיים שהוא מייצר. כדי למנוע בלבול, התאגיד נושא את השם GM, בעוד ש-GMC הוא שמה של חטיבת הרכבים המסחריים שלו.
איך הכל התחיל
בשנת 1901 אמריקאי ממוצא פולני מארק גרבובסקי הקים את חברת הרכבים בשם "Rapid Motor Vehicle Company". הדגם הראשון של החברה הייתה משאית Rapid שמיד זכתה לפופולריות. לכן, כבר בשנת 1908 Rapid Motor הפכה לחלק מ-GM, שהייתה חסרה לה מאוד חטיבת משאיות משלה. עד מהרה רכשה General Motors גם את חברת הרכב "Reliance Motor Car Company". אחרי המיזוג של החברות בשנת 1911, נוצרה "GMC Truck". ועוד בשנת 1912 הוציאה החברה המשותפת 22 אלף מכוניות.
המשאיות של GMC Truck שברו שיאים, אחד אחרי השני:
- שנת 1916 – המשאית חצתה את ארה"ב תוך 30 יום.
- שנת 1926 – המשאית עברה מניו-יורק לסן פרנסיסקו תוך 5 ימים ו-30 דקות.
בשנת 1925 GM רכשה את גרעין השליטה בחברת "Yellow Coach", יצרנית האוטובוסים. לאחר המיזוג עם "GMC Truck", החברה המשותפת קיבלה שם "GM Truck and Coach Division" והחלה לייצר משאיות בעלות כושר נשיאה שונה המעוטרות בסמל משלהן. בשנת 1931 הופיעה המשאית T-95, בעלת ארבעה מצבי מהירות, שיכלה לשאת עד 15 טון. בשנת 1934, בעקבות הצלחת המותג, הוצגה המשאית הראשונה בעולם עם פריסת תא הנוסעים מעל מנוע. ככל שעבר הזמן, הקבינה קיבלה צורה יותר ויותר מעוגלת, התורמת להפחתת מקדם הגרר ולצריכת דלק מופחתת. בשנת 1935 חברת GMC פיתחה מנועי דיזל משלה. ב-1938 יצא הטנדר T-14 המסוגל להוביל עד 500 טון. ב-1939 התחיל הייצור של דגמים מסדרת A עם סימון מספרי מ-100 עד 850.
בתקופת מלחמת העולם השנייה, החברה סיפקה מעל 600 אלף רכבים, טנקים, ציוד לצוללות ומשאיות מיוחדות לצרכי החזית. רבים מהם הגיעו לרוסיה במסגרת התכנית Lend-Lease. אחד מכלי הרכב הללו היה רכב אמפיבי בשם DUKW, המסוגל לנוע הן במים והן על הקרקע ולהוביל חיילים וציוד. הרכב "Duck" (ברווז) יוצר בשלוש גרסאות: שני טון, ארבע טון ושמונה טון.
כיום GMC תופסת עמדה מובילה בשוק ארה"ב ומפנה מקום ראשון רק לרכבים של שברולט.
בשנת 1956 התגלגלה מפס הייצור המשאית הראשונה בעלת ההנעה הכפולה - 4WD. בשנת 1968 החל הייצור של דגם Astro-95 עם קבינה הממוקמת מעל המנוע. בשנת 1987 החברה מוכרת את חטיבת האוטובוסים ופורשת מעסקי ייצור האוטובוסים. בשלב זה הופסק גם הייצור של משאיות GMC.
החברה נכנסה לעידן חדש. ב-1991 הוצג רכב השטח במימדים גדולים הראשון לחברה, שקיבל את השם יוקון. באותן שנים החל להיווצר הסגמנט של רכבי שטח גדולים ומפוארים שהפכו לפופולריים במיוחד בארה"ב ובקנדה. מאז הוצגו מעל 7 דגמים של החברה שדורגו בעקביות בין חמשת רכבי השטח הפופולריים ביותר בשוק ארה"ב, עד שנת 2001. אז ייצור רכבי השטח היוקרתיים עבר למחלקה אחרת ב-GM – לחטיבת Cadillac. בעוד שהדגמים קדילאק אסקלייד והאמר H2 בוססו דווקא על GMC Tahoe.
שינוי הכיוון של חברת האם הוביל לכך ש-GMC עברה הסבה מקצועית והפכה ליצרנית כלי רכב מסחריים. בין הדגמים הפופולריים ביותר, היו טנדרים GMC שפינו מקום ראשון רק לפורד F150. ב-1996 שם הדגם שונה ל-GMC. בשנת 1999 הופיע הטנדר Sierra Ace עם מגוון מרכיבי כרום, עם תא נוסעים בן שישה מקומות ישיבה ועם דלת שלישית בצד ימין. ב-2001 חל שינוי בדורות המכוניות מסוג Envoy, שהחלו להצטייד גם בהנעה אחורית וגם בהנעה כפולה. בשנת 2007 החברה האמריקאית מציגה את רכב השטח GMC Acadia ושנתיים לאחר מכן את GMC Terrain – הקרוסאובר הקטן ביותר של החברה.
GMC&Chevrolet
החל משנת 1920, לאחר שחברת שברולט הפכה להיות חלק מ-GMC, המשאיות של GMC ושל שברולוט הפכו להיות דומות בהרבה בחינות. המשאיות נבנו על אותה פלטפורמה, עם מבנה מרכב כמעט זהה. השינוי העיקרי היה בלוחיות השם ובגריל. במקביל, GMC מכרה את המשאיות שלה לחברות מסחריות, בעוד ששברולט התרכזה בקונים ממגזר הפרטי. כמובן, היו גם הבדלים במנועים. למשל בין השנים 1939 לבין 1974, ל-GMC היה קו מנועי 6 צילינדרים משלה. תחילה מנועים טוריים הידועים תחת השם "ג'ימי" ולאחר מכן מנועי V6, V8 ו-V12 מקוריים.
טנדרים GMC בארה"ב, מפנים מקום ראשון רק לפורד F150
שברולט החדשים נמכרו רק בסוכנויות Chevrolet, רכבי GMC נמכרו בסוכנויות רכב לצד ביואיק, קדילאק, פונטיאק ואולדסמוביל. פרט "קטן" נוסף – בין השנים 1962-1972 רוב רכבי GMC צוידו בפנסים ארבע פאזיים, בעוד שהמקבילים שלהם בשברולט צוידו בפנסים כפולים.
בשנת 1971 GMC משווקת את הגרסה המקבילה שלה לשברולט אל קמינו בשם GMC Sprint. הגרסה הייתה כמעט זהה לאל קמינו, אפילו גרסת הספורט שלה SP הייתה זהה ל-El Camino SS. בשנת 1973 כש-GM הציגה סדרת משאיות חדשה בשם "הקו המעוגל", משאיות של GMC ושל Chevrolet הפכו לדומות עוד יותר, אפילו הפנסים שלהם היו זהים.
